Versus the Spin – January 2012 Edition
1. לפני הכל
לוח השנה של הופעות חיות מחו"ל מתחיל להתמלא לקראת החורף – ובנוסף לבקסטר דורי, שמופיע ב"זאפה" בתל אביב מחר, ול-Tune Yards, שתופיע כאן ב-13 במרץ, מתווספת גם ההודעה השבוע על רובין היצ'קוק שיגיע, שוב, עם הלהקה הנוכחית שלו שכוללת את פיטר באק וסקוט מקאהי מ-R.E.M., וזה יקרה ב-23 במרץ ב"אוזן בר" בתל אביב, כחלק מפסטיבל סוף שבוע של "האוזן השלישית" – שמתוכננות בו עוד הפתעות כאלה.
פרנק זעתר הסב את תשומת לבי לעובדה שהתגובות בגוספל, חלקן נעלמו וחלקן נראות כאילו עבר עליהן משהו רע. זה בטיפול ובתקווה התגובות ייראו בקרוב כמו משהו שנראה כמו תגובות.
2. שנה חדשה, אוסף חדש
לא רק שהסתיים חודש, הסתיימה שנה שלמה. אם זו לא סיבה לאוסף, אני לא יודע מה כן. הנה:
01 | Black Sabbath – Sabbath Bloody Sabbath | ||
הייתם מצפים שהאלבום החמישי של Black Sabbath, כבר במתווה המוזיקלי שהם הציבו לעצמם, יהיה רועש וסוער וראוי לאופי הצלילים שהשם שהוענק לז'אנר שהלהקה הזו המציאה זכה לו. אבל האלבום הזה עטור בגיטרות אקוסטיות, חלילים והקלידים של ריק ווייקמן, עד שאפשר להאמין, ובמיוחד בשיר הזה, שפותח את האלבום ונושא את שמו ורמז משם הלהקה, שהלהקה מנסה לזרוע את המאפיינים המוזיקליים של הז'אנר הזה בעדינות בתוך מה שכבר קיים, כדי לא להבהיל יותר מדי את המאזינים. | |||
לשמוע | לקנות | ||
02 | The Young Gods – Stick Around | ||
מפני שזה סוג המוזיקה שיוצא ממדינות שלוות ומשעממות כמו שווייץ. The Young Gods שוכנים כמעט במשך כל השנים שהם קיימים בצד המוכר פחות והאזוטרי יותר של הספקטרום האלטרנטיבי, אבל הם הספיקו להוות השראה בכל מקרה למייק פאטון (שהשיר הזה לקוח מתוך אלבום שיצא בלייבל שלו), על האדג' ועל דיוויד בואי (בתקופת Outside ו-Earthling שלו). | |||
לשמוע | לקנות | ||
03 | Pluto Monkey – Joe Meek | ||
היה היתה פעם, בזמן לא רחוק חברת תקליטים קטנה בשם Shifty Disco שכל מה שנגעה בו היה זהב. זאת אומרת, כל דבר שהיה זהב, היא נגעה בו. אחד מהדברים האלה היה ההרכב ששניים מחברי Dawn of the Replicants פרשו אליו כדי לנוח מלהקת האם שלהם, שנקרא Pluto Monkey. הם הספיקו להוציא בלייבל הזה סינגל אחד, אלבום אחד ואת האי.פי. הזה, שנושא, כמו גם השיר הזה, את שמו של המפיק המוזיקלי המוטרד שסיים את חייו באותו הזמן שבו סיים את חייה של שכנה שהתלוננה על הרעש שיוצא מהאולפן הביתי שלו. |
|||
לשמוע | לקנות | ||
04 | Helloween – Starlight | ||
יש להתפרץ למסיבה, ויש להתפרץ למסיבה במהירות ובעוצמה כזו שזה נשמע כאילו הגעתם הרגע מהגיהנום, השארתם אותו פתוח לרווחה ואתם מתכוונים לעשות את אותו הדבר לעולם שלמעלה. וזה, פחות או יותר, מה ש-Helloween מנסים להראות בשיר הזה. תוך כדי זיופים נוראיים, אגב. אבל זו הופעה חיה, אז נסלח להם. | |||
לשמוע | לקנות | ||
05 | Ryan Star – In the Air Tonight | ||
הגידול המצער בתחרויות ריאליטי גרועות של זמרה בארץ ובעולם גורם לי להתגעגע לתחרות היחידה שבאמת היתה ראויה, לדעתי, זו שבה הסופר-להקה שהיתה מורכבת מיוצאי Guns and Roses, Motley Crue ומטאליקה חיפשה סולן או סולנית. ריאן סטאר, המועמד המועדף עליי, אמנם לקח רק את המקום השלישי בתחרות, אבל נדמה שהקריירה שלו – אחרי אלבום ואי.פי. באלטנטיק הוא מחמם את בון ג'ובי בסיבוב ההופעות הנוכחי שלהם – נראית מעט יותר טוב מזו של הלהקה, שנעלמה מאז, ושל הסולן דמוי הדביבון שהם כן בחרו. | |||
לשמוע | לקנות | ||
06 | Greg Davis – Eleven Eight | ||
כמו עשרות אורות שונים, שכל אחד מהם מאיר באורך גל שונה במקצת, יש לקטע הזה את היכולת לערער, לגרום לנו לחשוב שאנחנו שומעים שני דברים שונים שלעולם לא יוכלו להתחבר. אבל התזזיתיות הזו של התופים האלקטרוניים שברקע ביחד עם הרוגע שבקו המלודי שהגיטרה מנסה לשכנע אותנו בו שוב ושוב, הם גם מנחמים באופן מוזר. | |||
לשמוע | לקנות | ||
07 | The Civil Wars – 20 Years | ||
על אף השם שלהם, הם מסתדרים מצוין ביחד. הם, זאת אומרת, ג'ון פול ווייט וג'וי וויליאמס. הוא יוצר וזמר בנשוויל, עיר שיש בה הרבה מאד יוצרים וזמרים בעלי אופי דומה, וכשאזר אומץ והזמין את ג'וי וויליאמס, זמרת שהקול שלה הלך לפניה באותה העיר, להקליט כמה שירים שכתב, זה הפך לאלבום הזה ולצמד הזה, שבינתיים, אחרי שתי מועמדויות לגראמי השנה, ממשיך לשגשג. | |||
לשמוע | לקנות | ||
08 | Moby – God Moving Over the Face of Waters | ||
לפעמים, כל מה שצריך הוא מאתר מוזיקה (music supervisor) עירני, כדי לקחת קטע יפהפה שהתחבא בתוך אלבום ולשים אותו במקום הנכון ובזמן הנכון – בסצינה האחרונה של "Heat", רק השניה מבין השתיים המשותפות של אל פצ'ינו ורוברט דה נירו בסרט הזה, ובקטע הזה, שמתחיל חרישי והמוזיקה מחלחלת לתוכו ומתגברת ומתגברת ברקע כשהמסך הופך לשחור והסרט הסימפוני הזה מגיע לסופו, המוזיקה הזו היא פשוט התאמה מושלמת. | |||
לשמוע | לקנות | ||
09 | Maxime Le Forestier – Quand Tu Danses | ||
ז'אן ז'אק גולדמן הוא מעין שלמה ארצי קנדי-צרפתי. הוא כתב את השיר הזה, אחד מהלהיטים הרבים שלו. מקסים לה פורסטייה הוא אחד מהזמרים הצרפתיים המפורסמים ביותר, והוא מבצע את השיר הזה בליווי כלי מיתר לצורך תכנית מוזיקלית מיוחדת ששודרה פעם, ובעקבותיה יצא גם אלבום, והכנסות כל אלה הוקדשו לארגון בשם Sol En Si שמסייע לילדים חולי איידס. | |||
לשמוע | לקנות | ||
10 | Dream Theater – 6:00 | ||
Dream Theater פורשים את המשנה המוזיקלית שלהם כבר ברגעים הראשונים של האלבום הזה – הולכים להיות בו הרבה צלילים, מרוכזים, חלקם הולכים להיות במקצבים שאתם לא הולכים להבין וחלקם הולכים להיות בצורה הזו רק מפני שאפשר, ושמישהו צריך לעשות את זה. לעתים, הטכניקה המוזיקלית הזו היא מעט מייגעת. במקרים כמו השיר הזה היא דווקא משרתת את המטרה בצורה מאד מועילה. | |||
לשמוע | לקנות | ||
11 | Dresdner Kreuzchor – Christus Resurgens | ||
כשהייתי צעיר, והתחלתי לשמוע מוזיקה באופן שמחייב איזשהו אמצעי קבוע שמשמיע מוזיקה בחדר, קיבלתי מערכת סטריאו כדי להשמיע בה את המוזיקה שלי. בתוך המערכת, בנוסף למערכת עצמה ולרמקולים שלה, היה גם דיסק. אני לא יודע אם הוא היה שם במקרה, כי האנשים בחנות השתמשו בו כדי להדגים את איכויות הרמקולים ושכחו אותו שם, או שהוא הגיע כמתנה עם כל מערכת כזו שנמכרת. הוא היה דיסק של מקהלה גרמנית ששרה בעיקר שירי דת מהמאות שעברו. על העטיפה היה, בנוסף לדגל של מזרח גרמניה, גם ארמון יפהפה על גדת אגם. הארמון הזה צולם לעטיפת האלבום, הוסבר לי אחר כך, מפני שזה המקום שבו המקהלה מופיעה לעתים קרובות ובמיוחד בתקופת חג המולד. הוסבר לי, כשאני זכיתי להופיע בדיוק באותו ארמון, כמה שנים אחר כך. |
|||
לשמוע | לקנות | ||
12 | Joe Satriani – Circles | ||
כל גיטריסט צעיר צריך איזשהו גיטריסט מנוסה ומוכר, רצוי איזשהו סופרסטאר בתחום, כדי להיתלות עליו ולרצות להיות כמוהו, ואני תפסתי לי את ג'ו סטריאני, שהערכתי בגלל היכולות הטכניות והמלודיות כאחד, אבל במיוחד בזכות העובדה שהקטעים האקוסטיים יותר שלו, הפחות יומרניים, כמו זה, נשמעו תמיד הרבה יותר טוב בעיניי מהקטעים הכבדים והגיטריסטיים יותר. | |||
לשמוע | לקנות |
את האוסף יהיה אפשר למצוא כאן למשך השבועיים הבאים.
זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – סרט תיעודי על ג'ירו אונו, לטענת אחדים מכין הסושי הטוב ביותר בעולם. לראות אותו מכין את הדגים והאורז לקראת סשן סושי במסעדה שלו זה להבין שאתם לא באמת אוהבים את העבודה שלכם.
נשלח: 4 בינואר, 2012 נושאים: Versus the Spin, אוסף מתנה!.
תגובות: אין
| טראקבק