תפריט ראשי:

חיפוש באתר

Categories

אוקטובר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

Tags

בלוגרול

ארכיב עבור 'Versus the Spin'

Versus the Spin – January 2012 Edition

1. לפני הכל 

לוח השנה של הופעות חיות מחו"ל מתחיל להתמלא לקראת החורף – ובנוסף לבקסטר דורי, שמופיע ב"זאפה" בתל אביב מחר, ול-Tune Yards, שתופיע כאן ב-13 במרץ, מתווספת גם ההודעה השבוע על רובין היצ'קוק שיגיע, שוב, עם הלהקה הנוכחית שלו שכוללת את פיטר באק וסקוט מקאהי מ-R.E.M., וזה יקרה ב-23 במרץ ב"אוזן בר" בתל אביב, כחלק מפסטיבל סוף שבוע של "האוזן השלישית" – שמתוכננות בו עוד הפתעות כאלה.

פרנק זעתר הסב את תשומת לבי לעובדה שהתגובות בגוספל, חלקן נעלמו וחלקן נראות כאילו עבר עליהן משהו רע.  זה בטיפול ובתקווה התגובות ייראו בקרוב כמו משהו שנראה כמו תגובות.

2.   שנה חדשה,  אוסף חדש

לא רק שהסתיים חודש, הסתיימה שנה שלמה.  אם זו לא סיבה לאוסף, אני לא יודע מה כן.  הנה:

01 Black Sabbath Black Sabbath – Sabbath Bloody Sabbath
הייתם מצפים שהאלבום החמישי של Black Sabbath, כבר במתווה המוזיקלי שהם הציבו לעצמם, יהיה רועש וסוער וראוי לאופי הצלילים שהשם שהוענק לז'אנר שהלהקה הזו המציאה זכה לו. אבל האלבום הזה עטור בגיטרות אקוסטיות, חלילים והקלידים של ריק ווייקמן, עד שאפשר להאמין, ובמיוחד בשיר הזה, שפותח את האלבום ונושא את שמו ורמז משם הלהקה, שהלהקה מנסה לזרוע את המאפיינים המוזיקליים של הז'אנר הזה בעדינות בתוך מה שכבר קיים, כדי לא להבהיל יותר מדי את המאזינים.
לשמוע לקנות
02 The Young Gods The Young Gods – Stick Around
מפני שזה סוג המוזיקה שיוצא ממדינות שלוות ומשעממות כמו שווייץ. The Young Gods שוכנים כמעט במשך כל השנים שהם קיימים בצד המוכר פחות והאזוטרי יותר של הספקטרום האלטרנטיבי, אבל הם הספיקו להוות השראה בכל מקרה למייק פאטון (שהשיר הזה לקוח מתוך אלבום שיצא בלייבל שלו), על האדג' ועל דיוויד בואי (בתקופת Outside ו-Earthling שלו).
לשמוע לקנות
03 Pluto Monkey Pluto Monkey – Joe Meek
היה היתה פעם, בזמן לא רחוק חברת תקליטים קטנה בשם Shifty Disco שכל מה שנגעה בו היה זהב. זאת אומרת, כל דבר שהיה זהב, היא נגעה בו.
אחד מהדברים האלה היה ההרכב ששניים מחברי Dawn of the Replicants פרשו אליו כדי לנוח מלהקת האם שלהם, שנקרא Pluto Monkey. הם הספיקו להוציא בלייבל הזה סינגל אחד, אלבום אחד ואת האי.פי. הזה, שנושא, כמו גם השיר הזה, את שמו של המפיק המוזיקלי המוטרד שסיים את חייו באותו הזמן שבו סיים את חייה של שכנה שהתלוננה על הרעש שיוצא מהאולפן הביתי שלו.
לשמוע לקנות
04 Helloween Helloween – Starlight
יש להתפרץ למסיבה, ויש להתפרץ למסיבה במהירות ובעוצמה כזו שזה נשמע כאילו הגעתם הרגע מהגיהנום, השארתם אותו פתוח לרווחה ואתם מתכוונים לעשות את אותו הדבר לעולם שלמעלה. וזה, פחות או יותר, מה ש-Helloween מנסים להראות בשיר הזה. תוך כדי זיופים נוראיים, אגב. אבל זו הופעה חיה, אז נסלח להם.
לשמוע לקנות
05 Ryan Star Ryan Star – In the Air Tonight
הגידול המצער בתחרויות ריאליטי גרועות של זמרה בארץ ובעולם גורם לי להתגעגע לתחרות היחידה שבאמת היתה ראויה, לדעתי, זו שבה הסופר-להקה שהיתה מורכבת מיוצאי Guns and Roses, Motley Crue ומטאליקה חיפשה סולן או סולנית. ריאן סטאר, המועמד המועדף עליי, אמנם לקח רק את המקום השלישי בתחרות, אבל נדמה שהקריירה שלו – אחרי אלבום ואי.פי. באלטנטיק הוא מחמם את בון ג'ובי בסיבוב ההופעות הנוכחי שלהם – נראית מעט יותר טוב מזו של הלהקה, שנעלמה מאז, ושל הסולן דמוי הדביבון שהם כן בחרו.
לשמוע לקנות
06 Greg Davis Greg Davis – Eleven Eight
כמו עשרות אורות שונים, שכל אחד מהם מאיר באורך גל שונה במקצת, יש לקטע הזה את היכולת לערער, לגרום לנו לחשוב שאנחנו שומעים שני דברים שונים שלעולם לא יוכלו להתחבר. אבל התזזיתיות הזו של התופים האלקטרוניים שברקע ביחד עם הרוגע שבקו המלודי שהגיטרה מנסה לשכנע אותנו בו שוב ושוב, הם גם מנחמים באופן מוזר.
לשמוע לקנות
07 The Civil Wars The Civil Wars – 20 Years
על אף השם שלהם, הם מסתדרים מצוין ביחד. הם, זאת אומרת, ג'ון פול ווייט וג'וי וויליאמס. הוא יוצר וזמר בנשוויל, עיר שיש בה הרבה מאד יוצרים וזמרים בעלי אופי דומה, וכשאזר אומץ והזמין את ג'וי וויליאמס, זמרת שהקול שלה הלך לפניה באותה העיר, להקליט כמה שירים שכתב, זה הפך לאלבום הזה ולצמד הזה, שבינתיים, אחרי שתי מועמדויות לגראמי השנה, ממשיך לשגשג.
לשמוע לקנות
08 Moby Moby – God Moving Over the Face of Waters
לפעמים, כל מה שצריך הוא מאתר מוזיקה (music supervisor) עירני, כדי לקחת קטע יפהפה שהתחבא בתוך אלבום ולשים אותו במקום הנכון ובזמן הנכון – בסצינה האחרונה של "Heat", רק השניה מבין השתיים המשותפות של אל פצ'ינו ורוברט דה נירו בסרט הזה, ובקטע הזה, שמתחיל חרישי והמוזיקה מחלחלת לתוכו ומתגברת ומתגברת ברקע כשהמסך הופך לשחור והסרט הסימפוני הזה מגיע לסופו, המוזיקה הזו היא פשוט התאמה מושלמת.
לשמוע לקנות
09 Maxime Le Forestier Maxime Le Forestier – Quand Tu Danses
ז'אן ז'אק גולדמן הוא מעין שלמה ארצי קנדי-צרפתי. הוא כתב את השיר הזה, אחד מהלהיטים הרבים שלו. מקסים לה פורסטייה הוא אחד מהזמרים הצרפתיים המפורסמים ביותר, והוא מבצע את השיר הזה בליווי כלי מיתר לצורך תכנית מוזיקלית מיוחדת ששודרה פעם, ובעקבותיה יצא גם אלבום, והכנסות כל אלה הוקדשו לארגון בשם Sol En Si שמסייע לילדים חולי איידס.
לשמוע לקנות
10 Dream Theater Dream Theater – 6:00
Dream Theater פורשים את המשנה המוזיקלית שלהם כבר ברגעים הראשונים של האלבום הזה – הולכים להיות בו הרבה צלילים, מרוכזים, חלקם הולכים להיות במקצבים שאתם לא הולכים להבין וחלקם הולכים להיות בצורה הזו רק מפני שאפשר, ושמישהו צריך לעשות את זה. לעתים, הטכניקה המוזיקלית הזו היא מעט מייגעת. במקרים כמו השיר הזה היא דווקא משרתת את המטרה בצורה מאד מועילה.
לשמוע לקנות
11 Dresdner Kreuzchor Dresdner Kreuzchor – Christus Resurgens
כשהייתי צעיר, והתחלתי לשמוע מוזיקה באופן שמחייב איזשהו אמצעי קבוע שמשמיע מוזיקה בחדר, קיבלתי מערכת סטריאו כדי להשמיע בה את המוזיקה שלי. בתוך המערכת, בנוסף למערכת עצמה ולרמקולים שלה, היה גם דיסק. אני לא יודע אם הוא היה שם במקרה, כי האנשים בחנות השתמשו בו כדי להדגים את איכויות הרמקולים ושכחו אותו שם, או שהוא הגיע כמתנה עם כל מערכת כזו שנמכרת.
הוא היה דיסק של מקהלה גרמנית ששרה בעיקר שירי דת מהמאות שעברו. על העטיפה היה, בנוסף לדגל של מזרח גרמניה, גם ארמון יפהפה על גדת אגם. הארמון הזה צולם לעטיפת האלבום, הוסבר לי אחר כך, מפני שזה המקום שבו המקהלה מופיעה לעתים קרובות ובמיוחד בתקופת חג המולד. הוסבר לי, כשאני זכיתי להופיע בדיוק באותו ארמון, כמה שנים אחר כך.
לשמוע לקנות
12 Joe Satriani Joe Satriani – Circles
כל גיטריסט צעיר צריך איזשהו גיטריסט מנוסה ומוכר, רצוי איזשהו סופרסטאר בתחום, כדי להיתלות עליו ולרצות להיות כמוהו, ואני תפסתי לי את ג'ו סטריאני, שהערכתי בגלל היכולות הטכניות והמלודיות כאחד, אבל במיוחד בזכות העובדה שהקטעים האקוסטיים יותר שלו, הפחות יומרניים, כמו זה, נשמעו תמיד הרבה יותר טוב בעיניי מהקטעים הכבדים והגיטריסטיים יותר.
לשמוע לקנות

את האוסף יהיה אפשר למצוא כאן למשך השבועיים הבאים.

זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – סרט תיעודי על ג'ירו אונו, לטענת אחדים מכין הסושי הטוב ביותר בעולם. לראות אותו מכין את הדגים והאורז לקראת סשן סושי במסעדה שלו זה להבין שאתם לא באמת אוהבים את העבודה שלכם.

Versus the Spin – November 2011 Edition

1.  לפני הכל

בשורות משמחות מעבר לים – לכבוד פסטיבל All Tomorrow's Parties, שמתרחש השנה גם בלונדון וגם בארצות הברית – באסבורי פארק, ניו ג'רזי, עיר הולדתו של ברוס ספרינגסטין – Afghan Whigs מתאחדים לשתי הופעות, אחת כאן ואחת כאן. גרג דולי הוא גם האוצר של אחד משלושת ימי הפסטיבל בכל אחד מהפסטיבלים, שבין השאר יופיעו בהם גם Slayer, שיבצעו את "Reign in Blood" במלואו, Mogwai אחרי תקופה ארוכה בלי הופעות וגם המלווינס ו-Sleep.  מי מכם שידם משגת יכולים להגיע לשם כדי לצפות – הפסטיבל בלונדון יתקיים בסוף חודש מאי וזה שבניו ג'רזי יהיה בסוף ספטמבר – והכרטיסים אליהם, וגם מקומות הלינה, הולכים ואוזלים כבר עכשיו. מי מכם שלא, מוזמן לחכות ולקוות ביחד איתי ששתי ההופעות האלה יתנו להם טעם של עוד ובין שאר המדינות שבהן יבקרו בסיבוב ההופעות העולמי שלהם תהיה גם ישראל.

2.  Versus the Spin, November 2011 Edition

חודש אחד הסתיים, חודש אחר בא במקומו, והזמן הוא נכון לעוד אוסף.  הנה:

1 The Police The Police – Synchronicity II
אני חושב ש-"Synchronicity" היה ההזדמנות הראשונה שבה באמת התלהבתי מהפונקציה החדשה הזו של נגני הדיסקים, שמאפשרת לי לסדר את ההאזנה לדיסק באיזה סדר שאני רוצה, ולא בהכרח לפי סדר השירים שהאמנים החליטו שהאלבום צריך לעקוב אחריו.
אחרי הכל, ברור שמדובר בטעות פה. איך יכול להיות ששיר נפלא כמו השיר הזה הוא לא השיר שפותח את האלבום, ואיך יכול להיות שצריך לחכות צד שלם בשביל הלהיטים של האלבום הזה, שבאים אחד אחרי השני בבטחון עצמי מופרז כזה? בתקליט, אמרתי לעצמי אז, יהיה לי הרבה יותר קל. כל מה שהייתי צריך לעשות הוא להתחיל מהצד השני. רק מאוחר יותר כשהיה לי כבר את התקליט גיליתי שגם זה לא היה עוזר לי – שני החלקים של השיר שנושא את שם האלבום תוחמים את הצד הראשון משני קצותיו.
לשמוע לקנות
2 Split Enz Split Enz – Six Months in a Leaky Boat
רחוק באזורים הפראיים של ניו זילנד, Split Enz התנהלה כמעט באופן מדויק במקביל ל-Genesis. גם הם התחילו, בשנות השבעים, כלהקת פרוג ופולק. גם הם התקדמו לכיוונים פופיים יותר בשנות ה-80, עם סולן אחר, והמוזיקה שלהם היתה ונשארה – עם מבחר האיחודים שהתרחשו עם השנים – מעניינת ומגוונת במיוחד.
לשמוע לקנות
3 Dio Dio – The Last in Line
פעם בכמה זמן מפציע איזשהו שיר של אחת מהלהקות של דיו, לאו דווקא זאת, ברדיו, ומעורר געגועים לאיש הקטן הזה, עם הקול הגדול, שנלחם נגד הדרקון ולא יכל לו.
את הקול שלו והתרומה שלו לעולם המטאל אתם יכולים לדגום כאן, בשיר הנושא מתוך אחד מהאלבומים של הלהקה שנשאה את שמו, וגורמי מטאל כאלה ואחרים מספרים שבנוסף לקול הגדול ולעובדה שלטענתו הוא המציא את סימון האצבעות שיש כאלה שקוראים לו קרני השטן ואני קורא לו שבי אמרג'ז, הוא היה גם אדם נחמד במיוחד.
לשמוע לקנות
4 Beth Beth – Goodbye
בתקופה די רחוקה בעבר לקחתי חלק פעיל יותר (היום אני סתם צופה מהצד) בקבוצת מיילים של להקה שאני מאד אוהב. בין השאר, אנשים מכל מיני מדינות בעולם, נגיד ישראל וצרפת, התכתבו אחד עם השני וניסו להבין איזו מוזיקה פופולרית במקומות שנמצאים מעט ליד המיינסטרים במדינות השונות. אני שלחתי לארנו, הבחור הצרפתי שבחבורה, אוסף שהכנתי של להקות ישראליות שלדעתי ייצגו את מה שנמצא מעט ימינה מהמיינסטרים באותם הזמנים, והוא שלח לי אלבום של הלהקה הזאת, שהוא מצוין, כמו שאתם יכולים לשמוע בשיר הזה, שחותם אותו.
ומאז לא הצלחתי למצוא עליהם שום מידע נוסף.
לשמוע (אי אפשר) לקנות (גם אי אפשר)
5 Sufjan Stevens Sufjan Stevens – Enchanted Ghost
"קסום" זו מילה די מדויקת כדי לתאר את המוזיקה הזו, של האיש עם השם הבלתי אפשרי והיכולת ליצור שירים שמכילים בתוכם עולמות קטנים שלמים, ולעשות את זה לבד, ובצורה שנדמה מהצד כאילו שהיא לא כוללת בתוכה שום מאמץ.
לשמוע לקנות
6 The Rolling Stones The Rolling Stones – Cry to Me
האלבום הזה, כשמסתכלים עליו מרחוק, נראה די תמים – אלבום של להקה בשנות השישים המוקדמות שעדיין לא ידעה מה היא מסוגלת לעשות מאוחר יותר.
אבל מבט מדוקדק יותר מראה שהאלבום הזה מכיל את "Satisfaction", שיר שמחה בכמה צלילים פשוטים את כל מה שהרוק'נ'רול ידע על עצמו עד אותו הזמן.
והוא מכיל גם את השיר הזה.
לשמוע לקנות
7 Jenny Lewis Jenny Lewis – Trying My Best to Love You
ג'ני לואיס נתמכת בתאומות ווטסון ובזמרות ליווי אחרות לעצת מצוא, כמו זואי דשאנל, בשיר הזה שמקרב את האלבום המאד מפתיע שלה "Acid Tongue" אל הסוף שלו.
לשמוע לקנות
8 Mercury Rev Mercury Rev – Everlasting Arm
"להתראות בצד השני", נקרא האלבום של מרקורי רב שמתוכו לקוח השיר הזה, ומה שנמצא בצד השני, אם אפשר לשפוט מהשיר הזה לפחות, הוא עולם קצת מעוקם שבו שירי ילדים נשמעים ככה.
בנסיון הראשון שלהם לעבור מהרעש הצרוף שהיה מנת חלקם בשני האלבומים הראשונים למוזיקה היותר נסיונית, ולמען האמת, מוזרה, שעשו בהמשך – בקרבה משתנה למיינסטרים לאורך הדרך – הם הצליחו להקליט אלבום כל כך מבריק, שאני לא בטוח לגמרי שאנשים עדיין הצליחו להבין אותו.
לשמוע לקנות
9 Rage Against the Machine Rage Against the Machine – No Shelter
מישהו מקרב האנשים שעבדו על הרימייק האמריקני ל"גודזילה", בסוף שנות ה-90, הגיע למסקנה שזה יהיה רעיון טוב לפנות ל-Rage Against the Machine ולשכנע אותם לתרום שיר לפסקול.
וזה בדיוק מה שהם קיבלו – שיר של Rage Against the Machine, שהוא ביקורת על העובדה שחברת הפקה אמריקנית עושה גרסה ל"גודזילה", שמקפלת בתוכה ביקורת על תעשיית התרבות האמריקנית, שמקפלת בתוכה ביקורת על החברה האמריקנית.
עוד שיר פופ קליל מבית היוצר של זאק דה לה רושה וטום מורלו, אם כן.
לשמוע לקנות
10 Adam Clayton & Larry Mullen Jr. Adam Clayton & Larry Mullen Jr. – Theme from Mission Impossible
אמצע שנות ה-90 היתה תקופה עסוקה בשביל U2. עסוקה עד כדי כך, שכשפנו אליהם כל כך הרבה גורמים שונים בבקשה לכתוב שיר נושא לסרט כזה או אחר, הם החליטו להתפצל – בונו והאדג' עבדו על שיר הנושא של הסרט הראשון בהחייאת סדרת סרטי ג'יימס בונד, שיצא ב-1995, ואדם קלייטון ולארי מאלן עבדו על עיבוד חדש לנעימת הנושא של הסרט הזה, שגם הוא התחלה של סדרת סרטים (שהאחרון בה בינתיים יוצא לאולמות הקולנוע בעוד ארבעה ימים). הם היו כל כך מודאגים שלא יעשו צדק עם נעימת הנושא של הסדרה שמאד אהבו לראות כשהיו ילדים, שהם הקליטו שבע גרסאות שונות.
לשמוע לקנות
11 Antony and the Johnsons Antony and the Johnsons – Man is the Baby
אנתוני האגרטי, מלאך בגוף של אישה בגוף של איש, מנסה להסביר בצורה מתומצתת, בשיר קצר מדי, איך זה לקוות שהאמת שמצאת תהיה מקובלת גם על כל אלה שמסביבך, באחד מהשירים הכי יפים של הלהקה שלו ובכלל.
לשמוע לקנות
12 Kings of Convenience Kings of Convenience – Renegade
תחילת העשור הקודם היתה תקופה שבה קבוצה שלמה של אמנים גילתה מחדש את הגיטרה האקוסטית. "שקט זה הרועש החדש," אמרו אז, והצמד הנורבגי הזה, שנדמה שהוביל את התנועה הזו, קרא ככה אפילו לאלבום הראשון שלו. התנועה דעכה מעט, והגיטרות האקוסטיות והמנגנים בהן התערבבו בשאר המוזיקה המעניינת שהמשיכה להיות מוקלטת מאז, וטוב לדעת שגם הצמד הזה ממשיך להקליט – כמו למשל בשיר מהאלבום הזה, שיצא ממש לפני שנתיים.
לשמוע לקנות

את האוסף אפשר למצוא כאן, למשך השבועיים הקרובים.

זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – הסרט הזה מבוסס על המשחק "צוללות".  אני אחזור על זה שוב.  הסרט הזה מבוסס על המשחק "צוללות".  אומרים שהעיבוד שמרטין סקורסזה עובד עליו עכשיו ל"איקס מיקס דריקס" הוא משהו שעוד לא ראיתם.

Versus the Spin – October 2011 Edition

1. לפני הכל

Twilight Singers מוציאים בעוד שבוע, ב-15 בחודש, את אלבום ההופעה הרשמי הראשון שלהם, שמתעד הופעה מניו יורק מסיבוב ההופעות האחרון שלהם.  האלבום יהיה על טהרת הדיגיטלי ולא ייצא במהדורה שאפשר לקנות בחנויות, אבל Twilight Singers מוציאים גם גרסה מיוחדת, מוגבלת, של אלבום פיזי שמכיל את כל ההופעה הלא ערוכה, לאלו שיקדימו וירכשו את האלבום כבר עכשיו – בשבוע הקרוב, אחר כך הוא ייעלם ויוחלף בגרסה הדיגיטלית, הערוכה, שכוללת פחות שירים, שלו.

2.  אור בקצה

באחד מהימים בשבוע האחרון שמעתי ברדיו, באמצע היום, שיר של Florence and the Machine. אתם מכירים את השיר הזה, כי אתם שומעים אותו לפחות פעם ביום אם אתם מאזינים לרדיו בקביעות.  זה באדיבות הפלייליסט של אותה התחנה.  השיר הזה, שעכשיו הוא פשוט עוד אחד מהשירים שאפשר לשמוע, בתדירות גבוהה יותר או נמוכה יותר, בתחנה ההיא, היה מוגדר פעם אלטרנטיבי.  ופעם לא היו בהכרח שירים כאלה באמצע היום.  היה מאד נדיר למצוא אחד, וכשאחד כזה נמצא שם, בשידורים של אמצע היום, הוא הסתכל מסביבו בבהלה בשביל לראות אם אף אמן מולטימיליונר לא מאיים לדרוס אותו.  או חדשות.

הסיבה היחידה ששיר של Florence and the Machine, או של Twilight Singers, או של The Gossip, מוצא את דרכו למיינסטרים של התחנה שעושה רושם שהכי מקפידה על זה על סקאלת הרדיו שלנו, נמצאת מעט צפונה יותר, אחרי השעה שמונה, יומיים בשבוע.  פעם היא היתה משודרת כל יום, התכנית הזו, "הקצה", שבהנחייתם ובתמיכתם של אייל פרידמן, שמעדיף לקרוא לעצמו קוואמי דה לה פוקס כשהוא מאחורי מיקרופון כזה או אחר, ושל נדב רביד, שבעצם ייסד את התכנית הזו, הפכה אותי למי שאני מבחינה מוזיקלית.  לפחות מבחינה מוזיקלית אלטרנטיבית.  בתחילת השנה הקרובה, ביום הראשון שלה, למעשה, אותה תחנה תשלים את הצעד שהיא מנסה לעשות כבר הרבה זמן ותעלים את התכנית הזו, יחד עם כל התכניות האחרות בעלות האופי העצמאי, מרצועות השידור שאחרי שמונה בערב, ו"הקצה" תצטרך למצוא בית אחר.  אני בטוח שהם יצליחו.  אני בטוח שמי מהגורמים הרלוונטיים שמשדרים או מפיקים רדיו, אמיתי או אינטרנטי, בארץ, יילחמו עליהם מלחמת חורמה.  אני מצטער בשביל גלגל"צ שהם מעדיפים לשדר את מה שהם מעדיפים לשדר, אבל אני שמח שפרידמן ורביד הצליחו לחנך אותם שזה בסדר לאהוב גם מוזיקה אלטרנטיבית, ולמצוא בה את המאפיינים הפופיים, הרגועים, הבנאליים שלשירים אחרים בתחנה יש להציע.  ואני רוצה לנצל את ההזדמנות, של סיום התקופה הזו, לא התכנית הזו, בשביל להגיד תודה לקוואמי ולנדב רביד על שנים של תגליות חדשות ומוזיקה חדשה, של חוסר התפשרות על מה שנכון וצריך להשמיע ולא משמיעים מספיק (וגם על שזכיתי להגשים חלום קטן ולהיות חלק מהפלייליסט של התכנית פעם, לפני שנים).  אני מקווה לזכות לשמוע אותם שוב, באיזשהו מקום אחר ברחבי האתר, או האינטרנט, שמעריך את התרומה שלהם לעולם המוזיקלי הקטן שלנו יותר.

3. Versus the Spin – October 2011 Edition

חודש אוקטובר עבר, בעצם חודש נובמבר כבר הספיק להתמקם ולהביא איתו את החורף ואת השביתות, וזה הזמן לעוד אוסף.  הנה:

01 Matthew Ryan Matthew Ryan – Comfort
בין כל הרשימות שאני שומר בראש של אמנים מוזיקליים כאלה ואחרים, רשימה אחת מוקדשת לאמנים שמוערכים מעט מדי, או שלא מוערכים כמעט בכלל. מת'יו ריאן נמצא במקום נכבד מאד ברשימה הזו, וגם אני בעצם גיליתי אותו במקרה, דרך שיר יפה במיוחד שלו שבקע מהרמקולים של הטלוויזיה באמצע פרק של "האוס". אלבום קודם שלו שהשגתי מכיל שירים כל כך יפים, שהייתי מוכרח לשים כאן שניים מהם. זה שפותח וזה שסוגר, הם בעצם שני שירים עוקבים באלבום, מזדנבים בסופו של אלבום שיש לו את העליות הרוק'נ'רוליות והירידות המלנכוליות, הצרודות, הטום ווייטסיות שלו.
לשמוע לקנות
02 Prefab Sprout Prefab Sprout – The Streets of Laredo/Not Long for This World
בקרב אלו שמבינים, ומתעניינים, בנושא הזה, מרחפות שמועות עקשניות לגבי אלבום חדש של Prefab Sprout שיוצא בקרוב. השם שלו נהגה ביראת קודש, כבר כמה שנים, וכמה רמזים לדברים שמתרחשים בעולם של פדי מק'אלון, שהוא הסולן וכותב השירים העיקרי של הלהקה, מצביעים על צאת האלבום הזה סוף סוף לעולם. אלבום חדש של Prefab Sprout הוא תמיד סיבה לשמחה משתי סיבות – הראשונה היא שיש מעט מאד כאלה. הלהקה, ובעיקר מק'אלון שהשנים האחרונות היו בשבילו רכבת הרים של בעיות רפואיות, לוקחת את הזמן שלה בלהוציא אלבומים מאז שנות ה-80, בהן הם היו מפורסמים יותר. השניה היא שפדי מק'אלון הוא אחד מכותבי השירים הכי מוכשרים ומקוריים שאני מכיר.
בינתיים, בכל מקרה, אני מתנחם באלבום האחרון שלהם כלהקה בינתיים, בעל נופך הקאנטרי, שבו, במקרה של השיר הזה, מק'אלון לוקח הפסקה קצרה מלכתוב שירים ומעניק את הטיפול המוזיקלי המיוחד שלו לשני סטנדרטי קאנטרי.
לשמוע לקנות
03 Tiger Lillies Tiger Lillies – Russians (live)
עוד פחות מעשרים ימים תהיה לכם ההזדמנות לראות אותם, ואת המופע שלהם שצריך לראות כדי לא להאמין. בינתיים, שיר מהופעה שלא היתה כאן, עדיין.
לשמוע לקנות
04 Bruce Springsteen Bruce Springsteen – Downbound Train
"Born in the USA" הוא אחד האלבומים המרובעים יותר של ברוס ספרינגסטין. כזה שהוא מתעסק בו ברוק'נ'רול פשוט, כזה שמשתלב טוב עם הגריז והדנים של המוסכים שבהם קרוב לוודאי שמשמיעים את האלבום הזה. והשיר הזה הוא אחד מהמרובעים יותר, והמעניינים פחות מוזיקלית באלבום, שבעצם מכיל את השיר שתמיד היה האהוב עליי של ברוס ספרינגסטין, ובכל זאת זה השיר שהכי נוגע ללבי. אולי אלו הקלידים של גארי טאלנט, או השירה שברוס ספרינגסטין מנסה, בכוונה, ולא מצליח, לגרום לה להישמע מונוטונית יותר ואכפתית פחות.
לשמוע לקנות
05 The Twilight Hours The Twilight Hours – Stay With You
זה לקחת שיר רוק שקט, רגיל כזה, ולמתוח את הקצוות שלו קצת, כדי שלא יישמע חדגוני לחלוטין. ואחר כך עוד קצת, ועוד קצת, עד שהוא הופך למשהו אחר וקליט ויפה לגמרי.

The Twilight Hours היא עוד אחת מהלהקות האלה שאני מגלה במקרה, אחרי שמצאתי במקרה, שיש להן קשר לדברים שאהבתי בעבר, וזה מסביר את מה שאני אוהב גם עכשיו – מאט ווילסון וג'ון מאנסון, שני תושבי מיניאפוליס שהם חברי הלהקה הזאת, היו פעם בלהקה מיניאפוליטנית מיתולוגית בשם Trip Shakespeare. מאנסון היה אחר כך גם בלהקה של אחיו של ווילסון, Semisonic, שהיתה מעט יותר מפורסמת ברחבי העולם בזכות שני הלהיטים שלה.

לשמוע לקנות
06 Over the Rhine Over the Rhine – The King Knows How
Over the Rhine, שהם בעל ואשה והרבה נגני אולפן, קיימים יותר מדי שנים מכדי שלא אשמע עליהם. ובכל זאת.
השם אולי עבר ליד האוזניים שלי בעבר, אבל המוזיקה שלהם לא, וחבל.
"Paste" ראו לנכון לתקן את הבעיה הזאת –  עם השיר הזה.
לשמוע לקנות
07 Nick Lowe Nick Lowe – All Men are Liars (live in Merriweather Pavilion, Maryland, 2011)
ברשימה אחרת, בכיס אחר, ישנם אמנים בריטיים, עם מבטא בריטי ושנינות בריטית, שיש להם קריירה מפוארת אבל מעט מהתהילה שזמרים אחרים, גם הם לפעמים בריטיים, מקבלים. ניק לואו, למשל, הפיק את ארבעת האלבומים הראשונים של אלביס קוסטלו והקליט כמה וכמה אלבומים מוצלחים מאד משלו, ובכל זאת הרבה מהשירים שלו מוכרים רק בזכות גרסאות כיסוי של אמנים אחרים, גם אלביס קוסטלו.
כאן הוא מבצע אחד מהשירים החביבים עליי שלו בהופעת חימום ל"ווילקו" השנה.
לשמוע לקנות
08 John Vanderslice John Vanderslice – June July
לג'ון וונדרסלייס יש לפחות שני דברים שעובדים לטובתו: השם שלו, שהוא כנראה אמיתי לחלוטין. והעובדה שהוא כותב שירים מוצלחים כאלה, כבר כמה וכמה שנים.
לשמוע לקנות
09 Peter Gabriel Peter Gabriel – Family Snapshot
פיטר גבריאל משתף פעולה, בשלב מוקדם של קריירת הסולו שלו, עם מי שהחליף אותו בקדמת הבמה בלהקה שעזב. ביחד הם מבצעים את אחד מהשירים היפים והמורכבים יותר שלו, כזה שמתאר התנקשות בפוליטיקאי מנקודת המבט המעורערת והמוסברת מעט מדי של המתנקש.
לשמוע לקנות
10 Mark Eitzel Mark Eitzel – I Only Have Eyes for You
אני לא יודע אם לקרוא לזה כשרון, בדיוק, ליכולת הזו של מארק אייצל לקחת כל שיר בעולם, במיוחד אלו שלו, ולהפוך אותם לעצובים כל כך שהעולם הופך להיות אפל מעט יותר והתקוות הופכות להיות רחוקות יותר. על עטיפת האלבום בו הוא מטפל בעשרה שירים שלא שלו בצורה הזו הוא מחזיק בלונים, אולי כאלו שלקח ממסיבת יום הולדת של מישהו שביקר בה, מישהו שכנראה היה צריך להתאבד אחר כך.
לשמוע לקנות
11 Iron Maiden Iron Maiden – Killers
טיפין טיפין, אני לומד את ההסטוריה של Iron Maiden, להקה שיש לה הסטוריה עניפה במיוחד בתחום הזה של עולם המוזיקה. מסתבר שהם התחילו את דרכם עם סולן אחר לגמרי מברוס דיקינסון. פול דיאנו הוא נקרא, והוא המשיך בדרכו לאיזשהו מקום אחר אחרי שני אלבומים ופינה את מקומו לדיקינסון האיקוני. ממה שקראתי במקומות שחקרתי בהם (וויקיפדיה, נו) הסיבה שהמוזיקה של Iron Maiden הפכה להיות שונה כשדיקינסון הצטרף היא שלדיאנו לא היו את היכולות הווקאליות להתמודד עם מה שסטיב האריס, הבסיסט וכותב השירים העיקרי של הלהקה, רצה באמת לכתוב. כאן, דווקא, הוא מתמודד לא רע עם הדרישות הווקאליות של השיר הזה.
לשמוע לקנות
12 Matthew Ryan Matthew Ryan – Certainly Never
וזה השיר שסוגר את אלבום הבכורה של מת'יו ראיין, שיר שנתפס, נדמה, ברגע שנכנס לראש של ריאן, והוקלט בו במקום. אפשר לשמוע את היד של ריאן על כפתור ההקלטה של המכשיר בסוף השיר, אפשר לשמוע את רחשי הרקע לאורך השיר, והפסנתר והגיטרות שמתרוצצות בשיר הזה נשמעות מהוססות מעט, אבל כל הכלים יודעים בדיוק מה הם עושים.
לשמוע לקנות

את האוסף יהיה אפשר למצוא כאן, לשבועיים הקרובים.

זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – לסיגור רוס יש סרט תיעודי חדש.  זה כל מה שצריך להגיד, בעצם.

רנדום הוא חברו הטוב ביותר של האדם. או, Versus the Spin – August 2011 Edition

מאחר וסוף השבוע האחרון עבר כשכל בני המשפחה לקחו תורנות בלהיות חולים, ומאחר והחודש חלף ועבר לו והגיע הזמן לאוסף, האוסף הפעם עייף במקצת, כמוני. ובכל זאת:

01 Great Lake Swimmers Great Lake Swimmers – Palmistry
לפעמים, כל מה שצריך זו את המלודיה הנכונה במקום הנכון, ואז הכל מסתדר. במיוחד כשזה קורה ממש ברגעים הראשונים של האלבום.
ל-Great Lake Swimmers יש כמה דברים שעובדים לטובתם לקראת היכולת הזאת. הם מגיעים מקנדה, שזה תמיד דבר טוב בכל מה שקשור ביצירת שירי פולק טובים, והאיש שכותב את השירים שלהם, והוא בעצם הבסיס ללהקה, טוני דקר, יודע לחבר מילים, וצלילים, ואקורדים, בצורה אופטימלית.
לשמוע לקנות
02 Dead Meadow Dead Meadow – At Her Open Door
הרבה על Dead Meadow אני לא יודע. אבל לפי המוזיקה שלהם והשימוש הנדיב שלהם באקורדים נינוחים ובסלייד, ועל פי הדרך שבה האלבומים שלהם מעוצבים, אני חושב שהם היו מרגישים בנוח אם היו חוזרים בזמן לאמצע שנות ה-60 ועולים על במה עם פינק פלויד, נגיד, או עכשיו, אם הם היו נעמדים לצד רוקפור.
לשמוע לקנות
03 R.E.M. R.E.M. – Leave (A Life Less Ordinary version)
אחרי שהמציא מחדש את הקונספט של פסקול לסרט עם "Trainspotting", דני בויל לקח איתו לסרט השני שלו את השחקן העכשיו מפורסם שלו ועשה סרט אחר לחלוטין, וגם הפעם, התעלה על עצמו עם הפסקול – שבעיניי הוא אפילו יותר טוב מזה של "Trainspoitting", והוא כל כך גדוש בשירים שהדיסק שמהווה את הפסקול הרשמי של הסרט לא מכיל את כולם אפילו.
השמועה, שלא הצלחתי לאשש בשום צורה מעולם, אומרת שהשיר הזה של R.E.M., גרסה אחרת לשיר מהאלבום האהוב עליי שלהם, "New Adventures in Hi-Fi", היא רמיקס שנעשה על ידי חלק מחברי רדיוהד. אני מעדיף לדבוק בגרסה הזאת, גם אם היא לא מאד נכונה.
לשמוע לקנות
04 Kent Kent – Stop Me June (Little Ego)
יש להקות, במדינות שהן לא ארצות הברית או אנגליה, שמחליטות ללכת על בטוח ולהתחיל להקליט באנגלית, כדי להצליח בארצות הניכר.
Kent, שהיא להקה שבדית שבהסטוריה של הארץ שלה יש הרבה להקות שהצליחו באנגלית, הלכה על הדרך הארוכה והקשה יותר – הם הוציאו שני אלבומים, בשוודית, ואז החליטו להקליט את השני באנגלית, כדי לראות אם יצליחו גם מחוץ לשבדיה. אחד מהשירים שם, "If You Were Here", היה להיט מינורי, והאירוניה שבאלבום ובאלו שבאו אחריו היתה שהם הצליחו בשבדיה יותר ממה שהצליחו בשאר העולם. זה לא מפריע לשיר הזה להיות מוצלח במיוחד.
לשמוע לקנות
05 The Week That Was The Week That Was – Come Home
The Week That Was תפסו אותי באחד מאוספי סיכום השנה של Uncut והמוזיקה שלהם – הם במקרה הזה, הם פיטר ברואיס מ-Field Music והלהקה שהוא אסף לעצמו – שהיא השיר הראשון מהאלבום שממנו לקוח גם השיר הזה, היתה שונה לחלוטין, כמעט בכל שניה שעברה מהשיר.
לשמוע לקנות
06 The Week That Was Klaus Nomi – Cold Song
שנות ה-80 היו עתירות גם בפינות מוזרות כאלה – זמר אופרה גרמני צנום שעטה על עצמו איפור ובגדים של ליצן וביצע את השירים העצובים האלה.
לשמוע לקנות
07 Band of Horses Band of Horses – The First Song
יש משהו במוזיקה של Band of Horses, אפילו בשיר שקוראים לו The Funeral, שהוא מרומם רוח. אולי זה הקול הגבוה והמגביה של בן ברידוול, אולי זו המוזיקה, שנוסקת וממשיכה לנסוק ככל שהשיר מנגן.
לשמוע לקנות
08 Au Pairs Au Pairs – America
תקופה נפלאה זו היתה, הפוסט-פאנק. חלק מהלהקות לא יכלו אפילו לחכות שהפאנק ייגמר והתחילו עוד בימי הזוהר שלו, כמו Au Pairs שכבר ב-1979, פירקו והרכיבו מחדש מוזיקה בדרכים שאנשים אחרים לא יכלו להכיר אז.
לשמוע לקנות
09 Junk Science Junk Science – The Impossible Thing
כל כך מעט אני יודע על הלהקה הזו, Junk Sceince. הם שלושה אנשים. או שלושה אנשים ונוצה. אולי שלושה אנשים ונוצה וכריש. והם עושים מוזיקה שמורכבת מכל כך הרבה דברים, מילולית, שעושה רושם שנייר הדבק שמחזיק את המוזיקה שלהם מאיים להתפרק עם כל השמעה. הם קוראים לזה היפ הופ, בכל מקרה.
לשמוע לקנות
10 Jawbox Jawbox – It's Expected I'm Gone
Jawbox, אחת מלהקות הרעש-צרוף-כל-כך-עד-שהוא-הופך-למלודי-ונעים האהובות עליי, לובשת פה את אחת מההשפעות שלה על השרוול. או מבצעת, בעצם, גרסת כיסוי ללהקה הזו – ה-Minutemen, להקתו של מייק וואט שבימים כתיקונם, זאת אומרת עכשיו, הוא הבסיסט של ה-Stooges.
לשמוע לקנות
11 'Twilight Singers Twilight Singers – Last Night In Town
עדיין לא חזרתי בעצם לאלבום הזה, ששמעתי מספר בלתי מוגבל של פעמים כשהוא יצא.  אבל אני יודע כשאחזור אליו הוא יהיה אפילו יותר מרוכז, יותר טעון, יותר מלא בכל מה שמייחד את Twilight Singers מלהקות אחרות.  יהיו כאלה שיאמרו שזה בדיוק אותו הדבר – מילים אחרות, אקורדים קצת אחרים, האווירה יותר אפלה ויותר חורפית.  אני חושב שאין בזה שום דבר רע.  תמיד טוב לחזור למשהו מוכר.
לשמוע לקנות
12 'Local Natives Local Natives – Sun Hands
Local Natives הם האובססיה המוזיקלית הקטנה החדשה שלי, שתופסת כרגע את המקום המכובד "הלהקה שהכי הייתי רוצה לראות בארץ". הם עושים מוזיקת פופ כמעט מושלמת, מהוקצעת, חכמה, לא מטורפת כמו זהו של Animal Collective אבל באותו קו אווירי. קראתי שהם מוגדרים בתור Grizzly Bear מהחוף המערבי. אבל אני לא מכיר את Grizzly Bear מהחוף המזרחי, אז אני לא יודע איך להתמודד עם ההשוואה הזו.
לשמוע לקנות

את האוסף אפשר למצוא כאן, למשך השבועיים הקרובים.

זה הכל להשבוע.  עד השבוע הבא – תהיו בריאים גם בשבילי.

Versus the Spin – June 2011 Edition

עוד חודש עבר (הפעם, עם מעט מאד נוכחות של הגוספל בו), והגיע הזמן לאסוף את השירים שהצטברו בחודש הזה.  הנה:

1 Bohren and der Club of Gore Bohren and der Club of Gore – Constant Fear
מבט חטוף על הדיסקוגרפיה של Bohren und der Club of Gore – או על שמות האלבומים שלהם, ליתר דיוק – ועל עטיפות האלבומים, ועל העובדה שאחד מהאלבומים שלהם יצא בהוצאה מחודשת ב-Ipecac, ויסולח לכם אם אתם חושבים שמה שאתם הולכים לשמוע הולך להיות קשה ורועש ועצבני כמו המוזיקה של אחד מהבעלים של Ipecac, מייק פאטון. אבל לא. מה שהלהקה הגרמנית הזו עושה היא מוזיקה שנעה על הגבול הדק והרגוע שבין ג'אז לאמביינט, ובתוך כך גם מטשטשים את הגבולות בין המוזיקה שלהקה עושה לתדמית שהלהקה בונה לעצמה מסביב למוזיקה הזו.
לשמוע לקנות
2 Jethro Tull Jethro Tull – Cheap Day Return
מבין כל השירים המורכבים והארוכים שמאכלסים את האלבום הזה, על קלאסיקות הרוק שבו ועל העיבוד הג'אזי לקטע קלאסי שמסיים אותו, אני דווקא מעדיף את הקטע הקצר הזה – הצצה חטופה לעבר הפולקי של הלהקה ולמה שהם יכולים לעשות בפחות משתי דקות עם גיטרה ועם הקול של איאן אנדרסון.
לשמוע לקנות
3 אסף אמדורסקי אסף אמדורסקי – שיעברו הימים
כשיצא אלבום ההופעה של אסף אמדורסקי התמוגגתי כל כך מההופעה המוקלטת הכי טובה והכי מהוקצעת ששמעתי בינתיים, מזמר ישראלי, שאפילו העמדתי פנים שהשיר האחרון בה לא הוקלט בעצם באולפן.
מה שלא ידעתי אז הוא שהאלבום שבאמת הייתי צריך להתמוגג ממנו הוא זה שלא האזנתי לו כמו שצריך – האלבום השני של אמדורסקי, שכל צליל בו נמצא בדיוק במקום, וכל כלי מנגן בו בדיוק מה שהוא צריך לנגן ברגע שהוא צריך לנגן בו. עד כדי כך האלבום הזה מושלם מבחינה מוזיקלית, בעיניי לפחות, שמספיקים שבעה שירים כדי להפוך אותו לשלם.
לשמוע לקנות
4 Neil Young Neil Young – A Man Needs a Maid
בין כל השירים האחרים של "Harvest", רובם שירים שמושפעים לא רק מהמקום שבו ניל יאנג בחר להתחבא ולהקליט, נאשוויל, אלא גם מלהקת הליווי שאסף לעצמו, מסתתר השיר הזה, שיר שניל יאנג חולק עם פסנתר ותזמורת שלמה.
לשמוע לקנות
5 Radiohead Radiohead – Myxomatosis
האלבומים המאוחרים יותר של רדיוהד, אלו שאחרי "Amnesiac", הם קצת כמו תמונות תלת ממדיות. צריך להקשיב להם הרבה ואז, ברגע אחד, ההבנה של מה עומד מאחורי כל השירים ומחבר ביניהם תופסת אותך. הפעם, לדוגמא, אחרי שזנחתי את האלבום מעט וחזרתי אליו, פתאום שמתי לב לשיר הזה, שנמצא כמעט בקצה האלבום אחרי האזנה מעייפת לשירים שרובם לא מאד ידידותיים למאזין הממוצע, והוא הרבה יותר טוב ממה שזכרתי כשהקשבתי לאלבום בפעם האחרונה. עד כדי כך שהוא תקע יתד בראש שלי ונשאר שם במשך כמה ימים. מה טוב בתור תולעת-אוזניים משיר של רדיוהד?
לשמוע לקנות
6 Fairport Convention Fairport Convention – Who Knows Where the Time Goes
כמעט כל מה ש-Fairport Convention עשו באלבום הזה, "Unhalfbricking", שידר פשטות – הקול הרך של סנדי דני, הגיטרה המשוטטת לאורך השיר של ריצ'רד תומפסון, התמונה של ההורים של סנדי דני על העטיפה בכניסה לבית שלהם – אבל מאחורי כל הפשטות הזו הסתתרה מורכבות שלא היתה מביישת להקת רוק מתקדם מאותה התקופה. זה התחיל בשם האלבום והמשיך גם בשירים כאלה, שנשמעים כמו שירי פולק לא מזיקים בהאזנה ראשונה ורק כמה האזנות אחר כך מגלות את הרבדים המסתתרים, שהופכים את השיר הזה ואת השירים האחרים באלבום להרבה יותר מעניינים.
לשמוע לקנות
7 Plinth Plinth – Bracken
ניסיתי כמיטב יכולתי, ולא הצלחתי למצוא אפילו פיסת מידע קטנה שימושית על הלהקה הזו.
מלבד העובדה שהם חתומים ב-Geographic, שהוציאה את האוסף שממנו לקוח השיר הזה, אני לא יודע עליהם שום דבר.
אם כן, אתם יכולים להיות באותו מקום שאני נמצא בו, ורק ליהנות מהמוזיקה.
לשמוע לקנות
8 Valleys Valleys – Killer Legs
Valleys עושים מוזיקה שמרחפת באוויר ושקשה מאד לתפוס אותה. ככזאת, שווה פשוט לעקוב אחריה ולראות לאן היא מובילה.
לשמוע לקנות
9 Red House Painters Red House Painters – San Geronimo
רוב הלהקות משתמשות בכל מה שיש לספקטרום הסטריאופוני להציע. הן משתרעות על פני המרחבים האלה, מציבות את התופים, לפעמים את הבס, באמצע, ומפזרות בכל מקום שאפשר לשים בו צליל את כל מה שיש להן להביע. Red House Painters, נדמה, משתדלים להתרכז במרכז, בקופסה מוזיקלית קטנה, לצמצם את עצמם לצורה הקטנה והקרובה ביותר שהם יכולים כדי לא להתבלט. המוזיקה שלהם מחייבת, ולו רק בגלל העובדה הזו, להקשיב בתשומת לב ובאוזניות, ולהעמיד פנים שכל מה שקורה בחוץ בעצם לא קורה.
לשמוע לקנות
10 Megadeth Megadeth – I Ain't Superstitious
להקות כמו Megadeth יכולות להמשיך ולהקליט שירים עתירי אקורדים חדים בווליום גבוה, דאבל באסים וסולואים עתירי טאפינג, אבל המקום שבו הן באמת נמדדות הוא בחזרה לשורשים – לקצב ולבלוז.
למשל, בשיר הזה של ווילי דיקסון, שהם מבצעים עם קורטוב מהסגנון המוזיקלי שלהם.
לשמוע לקנות
11 Gary Jules Gary Jules – No Poetry
השיר שחותם את האלבום הזה של גארי ג'ולז, זה שהוא מפורסם בגללו, זה שנכנס לאלבום כמעט בעל כורחו, מטיל את הצל שלו לא רק על שאר האלבום אלא על שאר הקריירה של גארי ג'ולז. וחבל, מפני ששאר הדברים שהוא עושה שאין להם קשר ל-Tears for Fears או לדוני דארקו הם יפים מאד ורוויים באווירה המיוחדת של עיר המלאכים. גם כאן, בשיר שבו שורה עליו מעט מרוחו של עמיתו לסינגר-סונגרייטריות ולעיר, אליוט סמית'.
לשמוע לקנות
12 אלג'יר אלג'יר – בתוך הצינורות
לאלג'יר, שהיו במשך שנים ברשימת הדברים שאני צריך להאזין להם ועוד לא הספקתי, הגעתי סוף סוף אחרי כל הזמן הזה ואיששתי לעצמי את כל מה שחשדתי בו – שזו הולכת להיות מוזיקה מצוינת, שזו הולכת להיות חוויה שהיא מעבר ללהקה ישראלית טובה, שאני הולך לאהוב את זה מאד, ושאני הולך לאהוב יותר את מה שידו של גבריאל בלחסן נגעה בו יותר באלבום הזה.
לשמוע לקנות

את האוסף אפשר למצוא כאן למשך השבועיים הקרובים.

זה הכל להשבוע.  עד השבוע הבא – סרט ארגנטינאי על סוף העולם.  למה לא, בעצם?

Versus the Spin – May 2011 Edition

1. לפני הכל

ההיעדרות של הגוספל מכאן בשבוע האחרון היתה חזרה גנרלית, בעצם, להיעדרות היותר ממושכת שלו בשבוע הבא – למשך שבועיים, שבהם אני אעטה עליי בגדים ירוקים ואגן על כולכם.  או שלא.   הגוספל ואני נחזור לקראת סוף החודש.

בפינת המתים המוזיקליים השבועית – גיל סקוט-הרון, נפטר בגיל 62 מסיבות לא ידועות שקשורות או לא קשורות למחלת האיידס, והצליח לעצור את ניו יורק לכמה רגעים;   ואנדרו גולד, בגיל 60, גם הוא מסיבות שלא פורסמו – גולד היה זמר וכותב שירים שהיה אחראי בין השאר לשירי הנושא של שתי סדרות קומיות מצליחות בשנות ה-80 וה-90 – "בנות הזהב" ו"משתגעים מאהבה".

2.  Versus the Spin

החודש הקודם חלף ועבר, והחודש הזה כבר התניע והתחיל לזוז במורד הדרך, וזה אומר שהגיע הזמן לאוסף.  הנה:

1 Nick Cave and Dirty Three Nick Cave and Dirty Three – Zero is Also a Number
באוסף – כמעט בכלל לא פסקול – הראשון של "תיקים באפילה", הסתתר קטע בונוס מאחורי גימיק נחמד. בימים ההם, שבהם שמענו דיסקים במכשירי קומפקט דיסק שלא היו חלק ממערכות מובנות, מחשבים או מכוניות, היה אפשר ללחוץ על הכפתור שמעביר שיר אחורה גם מהשיר הראשון, וכך, היה אפשר לגלות באלבום הזה שאפס הוא גם מספר, ולכן, גם רצועה.
וברצועה הזו, ניק קייב משתף פעולה עם הלהקה שחיממה אותו בהופעה האחרונה שלו כאן, ומקדם את בואו של וורן אליס ללהקה שלו עצמו וללהקה ששניהם יקימו ביחד מאוחר יותר, בשיר שהוא מנות מדודות של תיקים באפילה ושל ניק קייב.
לשמוע לקנות
2 The 'Burn The 'Burn – Enlighting
יש להקות שיש מסביבן הילה כזו, שרק השם שלהן יכול להצית. הילה שמאחוריה יש את הידיעה שכל שיר של להקה כזו שאי פעם אשמע יהיה טוב.
The 'Burn, שכמו ששמם מציע, מגיעים מבלקברן, הם אחת מהלהקות האלה, ואף על פי ששמעתי בינתיים רק שני שירים שלהם, שניהם עמדו בתנאים המחמירים שההילה הזו מציבה להם.
לשמוע לקנות
3 Evan Dando Evan Dando – Hard Drive
ועדיין, אחרי שמונה שנים, אני מנסה להבין אם שם השיר מדבר על כונן קשיח או על נסיעה קשה.
יש שירים שבשבילם השירה המונוטונית מעט של אוון דאנדו, שפעם היה הסולן של Lemonheads ועכשיו שוב, בעצם, היא לא מתאימה, שירים שבהם יישמע, כמו ששם האלבום שלו מציע, שהוא משועמם. השיר הזה הוא לא אחד מהם – בשבילו הקול של דאנדו מתאים בדיוק.
לשמוע לקנות
4 Neil Young Neil Young – Are You Passionate?
ניל יאנג, מזקני השבט המוזיקלי, מתפנה לכמה רגעים באלבום שבו הוא מספר על מצב האומה כמו שהוא רואה אותו, בימים שאחרי התקפת טרור ובמהלך שתי מלחמות מתהוות, כדי לבדוק מה שלומך, ואם אתה חי את החיים שלך לפי הדרך שהתווית לעצמך. הקול המרגיע שלו, ממרחק של עשרות שנים מהמקום שבו אני נמצא, הוא מעודד ומזמין כאחד, ושורת הגיטרה שחוזרת לאורך השיר מושכת אחריה את מארק קנופפלר וגם את דיוויד גילמור.
לשמוע לקנות
5 The The The The – Bluer Than Midnight
"Dusk" היה אחד מהאלבומים הראשונים ששמעתי שהצליח להעביר בצורה מושלמת אווירה של פרק זמן מסוים של היום – דמדומים, שלהקה אחרת בשם הנרדף שלהם הקליטה אלבום שגם הוא מעביר את האווירה המיוחדת הזו והוא האלבום האהוב עליי. פה, אם מתעלמים לרגע משלל השירים היפים של מאט ג'ונסון שזכו להשמעות חוזרות ונשנות לאורך השנים בגלגל"צ, אפשר להגיע לשיר הזה, שבעזרת החצוצרה הבודדה שבו וצלילי האמבולנס הרחוקים שברקע, מצליח לתמצת את כל מה שהאלבום הזה מנסה להגיד, רגע לפני הסוף, למקרה שכל השירים האחרים לא מצליחים.
לשמוע לקנות
6 Firewater Firewater – Electric City
במשך חודשים ארוכים, במהלך נסיעות חוזרות ונשנות, האלבום הזה הצליח לכבוש פיסה פיסה את הלב שלי ולהפוך להיות האלבום האהוב עליי של אחת מהלהקות האהובות עליי – שהסולן שלה, טוד איי, החליט לעשות מעשה מרתק ואמיץ כאחד וללכת לבקר את הארצות שהמדינה שלו מחליטה להפציץ. הוא לקח איתו גיטרה, מיקרופון ומכשיר הקלטה כדי להקליט את האמנים המקומיים בכל אחד מהמקומות האלה, והצליח לגרום למשהו שאף שלום כולל לא יכול לגרום לו, בינתיים – אמנים ישראליים ופקיסטניים מנגנים ביחד בקטע אחד. ואם הגיטרה לאורך השיר נשמעת לכם דומה למה ש"בום פם" עושים, זה בגלל שזה באמת מה ש"בום פם" עושים. זאת אומרת, אורי כנרות, שהוא חלק מהלהקה לאלבום הזה ולמסע ההופעות.
לשמוע לקנות
7 Dessa Dessa – Go Home
יכול להיות שאני משוחד, מכיוון שדסה למדה, ועכשיו מלמדת, בבית הספר למוזיקה שגם אני למדתי בו במיניאפוליס, אבל היא אחד מקולות ה-R&B הכי מרעננים ששמעתי בזמן האחרון, וגם אתם צריכים להטות לה אוזן. אז הנה.
לשמוע לקנות
8 Mansun Mansun – Take It Easy Chicken (Peel session)
Mansun עשו, בזמן הקצר שבו היו קיימים, משהו שאף להקה אחרת לא ניסתה לעשות מאז – פופ מתקדם. והם הצליחו בארבעת האלבומים שלהם ליצור פופ אינטיליגנטי, מורכב, שזז במהירות מסחררת מרעיון מוזיקלי לרעיון מוזיקלי ומצליח לאגד את כולם ביחד בצורה שמאפשרת לנו לקלוט מתי מגיעים החלקים המוכרים של השיר ולאיזה כיוון הוא הולך.
כאן, בהקלטה שעשו בשביל תכנית הרדיו של ג'ון פיל, הם עושים פחות או יותר אותו דבר, אבל בהופעה חיה ובצורה הרבה יותר אנרגטית מבאלבומים שלהם.
לשמוע לקנות
9 Ron Affif Trio Ron Affif Trio – I'll Be Seeing You
הטריו של רון אפיף, שהוא לא ישראלי בשום צורה שאני הצלחתי למצוא, מנגן את המוזיקה הזו בדרך ובהרגשה המתאימה למשהו שצריך להיות מנוגן במועדון במרתף, באמצע עיר ובאמצע הלילה.
לשמוע לקנות
10 The Unbelievable Truth The Unbelievable Truth – Covers
החיים בצל של אח מפורסם יותר הם קשים, במיוחד כשהאח עוסק באותו דבר שאתה עוסק בו, ובמיוחד כשהאח הוא במקרה מי ששינה את הדרך שבה זמרים אחרים באותה תקופה שרים את השירים שלהם.
אבל אנדי יורק והלהקה שלו, The Unbelievable Truth, הצליחו במשך שני האלבומים ששרדו ליצור שירים מוצלחים – אולי לא כאלה שראויים להיקרא יצירות מופת או להיזכר כגורם מקדם של ההסטוריה המוזיקלית, אבל שירים שהם בהחלט יכולים להיות גאים בהם בעצמם.
לשמוע לקנות
11 המועדון המועדון – ממשיך להסתובב
"המועדון", שהם סוג של להקת המשך לפאנקקייק מימי פטיפון העליזים, עושים מוזיקה מוצלחת במיוחד באלבום הראשון שלהם שיצא לאחרונה, ומזכירים לי במיוחד את Ash – לא רק בפופ המהוקצע ורווי הדיסטורשן שלהם אלא גם בשימוש הנכון שלהם בכלי מיתר בשירים כמו זה.
לשמוע לקנות
12 Patrick & Eugene Patrick & Eugene – Can't Get You Out of My Head
מפני שזו גרסה טובה יותר אפילו מזו של ה-Flaming Lips.
לשמוע לקנות

את האוסף יהיה אפשר למצוא כאן, למשך השבועיים הבאים.

זה הכל להשבוע. עד שלושה שבועות מעכשיו – סרט חדש של החבובות.  צריך יותר מילים מזה?

Versus the Spin – מהדורה אביבית

1. לפני הכל

את ההיעדרות הממושכת של הגוספל מכאן אני יכול לתרץ רק בעבודה.  העבודה עדיין נמשכת, הזמן לכתוב את הגוספל כל שבוע, ולישון, בעצם, הולך וקטן, אבל אני הולך לנסות ולהתעקש להמשיך בפולס של פעם בשבוע.  בתקווה שלא יהיו עוד מרווחים גדולים כאלה בפרסום הפוסטים.  אם כן:

מי מכם שקנה את "The King of Limbs" של רדיוהד, קיבל מהם במייל תודה בעשרים שפות שאף אחת מהן היא לא עברית. לא נהיה קטנוניים, אמנם, מפני שביחד עם התודה הזו הגיעה גם הורדה חינם של הסינגל שהוציאו לכבוד יום חנויות התקליטים, שמכיל שני שירים, "The Butcher" ו-"Supercollider", שאחד מהם לטענתם הוקלט במסגרת הסשנים של "The King of Limbs" אבל לא התאים לאלבום, ואחד מהם הותחל במהלך אותם סשנים אבל הסתיים רק אחר כך.  מי מכם שלא קנה את האלבום, יוכל לקבל את ההזדמנות לרכוש את הסינגל (גם את האלבום בעצם), במהדורה אמיתית, כזו שמגיעה ואולי נשברת בדואר, בזמן הקרוב, כאן.

בפינת המתים המוזיקליים השבועית:  ג'ררד סמית', הבסיסט של TV on the Radio, נפטר מסרטן ריאות בגיל 36.  אני חייב לציין שלא שמעתי הרבה מאד ממה שיש ל-TV on the Radio להציע, אבל ממה שכן שמעתי, הוא יחסר.

2. Versus the Spin – לא כשר לפסח

חודש אפריל כבר כמעט היה וחלף, ובעקבות ההיעדרות הממושכת של הגוספל מכאן, האוסף החודשי נמנע מכם עד עכשיו.  הפעם, בעקבות חיבורים מקריים בין שירים מאלבומים שיצא לי לשמוע בחודש האחרון, אני חושב שהוא משובח במיוחד:

1 Horse Feathers Horse Feathers – Father Reprise
צ'לו, שני כינורות, ג'סטין רינגל מנגן בכל השאר ועוטף בקולו הסדוק ובמילותיו המקיפות עולם את כל זה. אין מקום שאפשר לטעות בו כל כך, במיוחד לא כששם הלהקה הוא גם שם של סרט של האחים מרקס. הקטע הזה, קטע לא מייצג אמנם, הוא הד אינסטרומנטלי של השיר שסוגר את אלבום הבכורה שלהם, "House with No Home", והשירים האחרים שלהם, אלו עם המילים, כמו שיר הנושא של האלבום הזה, הם שירים שצריך להקשיב להם יותר מפעם או פעמיים ולחשוב עליהם יותר מפעם או פעמיים בשביל להבין באמת עד לאיזה עומק הם מגיעים.
לשמוע לקנות
2 Beck Beck – The Golden Age
יש משהו שהוא באמת תור הזהב בחיבור הזה – שבין ההווה, בק ברגע משבר, מתרגם אותו לשירים ולאחד מהאלבומים הכי יפים שיצר, העתיד, נייג'ל גודריץ' שלוקח את האלבום והופך אותו, כמו כל אלבום אחר שהוא מפיק, לאלבום שהוא מעט שלו, והעבר, סרז' גינזבורג שההשפעה המוזיקלית שלו ניכרת בהרבה מהקטעים באלבום הזה. השיר הזה, שפותח את האלבום, הוא פשוט, תמים ועיקש, והוא מתאים במיוחד כדי לצאת לדרך שקשה להחליט לשים עליה את הרגל בשביל הצעד הראשון.
לשמוע לקנות
3 Iron Maiden Iron Maiden – The Thin Line Between Love and Hate
זה נכון לגבי כל ז'אנר מוזיקלי, אני מתאר לעצמי. אבל בשבילי, זה נכון בעיקר לגבי להקות שהן חלק מז'אנר המטאל, הרחב, המלא בתת-ז'אנרים מסועפים שאני לא באמת מבין את ההבדל ביניהם – הכל תלוי במה מקור ההיכרות הראשונית שלך עם הלהקות שלוקחות חלק בז'אנר הזה. וההיכרות הראשונה שלי עם Iron Maiden היתה דרך אדי, הקמע הלא ידידותי שלהם. מאוחר יותר, ההיכרות שלי איתם היתה דרך סיפורי מסע ההופעות של הנרי רולינס, שלא היו מחמיאים במיוחד לחבורה הבריטית. רק מאוחר יותר, כשיכולתי לעבור על האלבומים ולהקשיב להם עם האוזן המנוסה של מישהו ששמע כבר הרבה, והרבה יותר גרוע – או הרבה יותר רועש, יכולתי לחזור ולהעריך את האלבומים של הלהקה הזו לפי מה שהם באמת, ואפילו האלבום הזה, אלבום מאוחר יותר בקריירה שלהם אחרי שברוס דיקינסון היה ועזב וחזר, הוא מוצלח ביחס לדברים אחרים ששמעתי ודברים אחרים שקרוב לוודאי שלא שמעתי.
לשמוע לקנות
4 Great Lake Swimmers Great Lake Swimmers – Everything is Moving So Fast
באופן לא מפתיע באמת, Great Lake Swimmers הם בעיקר איש אחד, טוני דקר, שסביבו סובבים הרבה חברים משתנים ביערות העבותים אי שם בקנדה. את ההצלחה של האלבום שממנו השיר הזה לקוח, שיצא ב-2009, היה אפשר לאמוד כבר שמונה שנים לפני כן, כשהלהקה עשתה את דרכה להצלחה בינלאומית, לא רק קנדית, בדרך הטבעית ביותר שלהקה יכולה להצליח בה – שלושים אנשים במועדון מקשיבים למוזיקה שלהם, וכל אחד מהם מספר לשלושים אנשים אחרים. ככה גם מייקל ג'קסון התחיל, אני בטוח.
לשמוע לקנות
5 R.E.M. R.E.M. – Bittersweet Me
באמצע הופעה בשווייץ, במהלך סיבוב ההופעות שליווה את האלבום יוצא הדופן שלהם, "Monster", נפל המתופף של R.E.M., ביל ברי, מהבימה שעליה ניצבו התופים שלו – בראש שלו השתוללה מפרצת ובשווייץ, למזלו, היו את בתי החולים והרופאים הכי טובים לטפל במשהו כזה, והוא עדיין חי, אבל כבר לא חלק מהלהקה. הם המשיכו את סיבוב ההופעות הזה, למזלנו, מאחר ומאוחר יותר באותו סיבוב הם היו מתוכננים להגיע גם לישראל, ושינו את שם סיבוב ההופעות מ"מפלצת" ל"מפרצת" (בעברית, כמובן, זה נשמע יותר טוב), ואז הם הפכו להיות מלהקה ששרדה כמעט חמש עשרה שנים בהרכב קבוע של ארבעה אנשים, ללהקה שאולי תצליח עם שלושה אנשים ואולי לא. להקות אחרות היו נכנסות לסחרור שקשה, אולי בלתי אפשרי, לצאת ממנו, מתרסקות אל תוך החור השחור שאליו מגיעות כל הלהקות שלא מצליחות להחזיק מעמד לאורך זמן, אבל R.E.M., שונים ומקוריים כהרגלם, החליטו ללכת על פתרון אחר – אלבום אחד אחרון עם המתופף הפורש, שמורכב מקטעים שהוקלטו במהלך הסאונדצ'קים של סיבוב ההופעות שגזר את גורלו ואת גורלה של הלהקה.
לשמוע לקנות
6 Bruce Springsteen Bruce Springsteen – Highway Patrolman
יש מעט דברים משותפים לגבי שירים שעשו מהם סרטים. אני יכול, אני חושב, לספור אותם על אצבע אחת, והם שייכים כולם, לפחות אלו שאני יכול למנות, לאמנים שהם חלק מהקלאסיקה של הרוק'נרול. ברוס ספרינגסטין, עם השיר הזה, באלבום הזה, מצטרף אליהם.
לשמוע לקנות
7 מאיר בנאי מאיר בנאי – את שומעת (בהופעה)
מאיר בנאי הוציא לאחרונה אלבום הופעה כפול, "כמו אגם רוגע", וזו הזדמנות להיזכר באלבום הופעה ישן שלו, מתקופה מוקדמת יותר שבה הוא היה דתי פחות וצמא יותר להצלחה, אחרי שני אלבומים מוצלחים במיוחד שהקהל הישראלי עדיין לא הבין לגמרי.
כחלק מההופעה הוא ביצע לא רק שירים שלו אלא גם גרסאות שלו לשירים עבריים ישנים, וזה, עוד שיר שאני חושד שנתן אלתרמן כתב לבתו, תרצה אתר, מתוך הדאגה שהתבררה כנכונה אליה. השיר הולחן אמנם על ידי נחום היימן, לא על ידי בנאי, אבל הוא הופך אותו לגמרי לשלו, בעזרת הקלידים של עדי דגני.
לשמוע לקנות
8 The Grays The Grays – Friend of Mine
הנטיה שלי לקנות אלבומים לפעמים לפי העטיפה שלהם, ואז להקשיב להם פעם או פעמיים, היא בעייתית, מכיוון שאם השירים שבהם טובים, הם ניטעים לי בראש, והם מובילים למצבים כמו זה שמצאתי את עצמי בו היום – כורה אוזן לרדיו ומנסה להיזכר מאיפה אני מכיר את השיר שאני שומע שם.
על ה-Grays לא הצלחתי ללמוד הרבה מאז ועד עכשיו, פרט לכך שהסולן שלהם הוא ג'ייסון פוקנר, לשעבר מ-Jellyfish, ושכותב השירים העיקרי שלהם הוא ג'ון בריון, אחר כך כותב שירים לאיימי מאן ומפיק רוב האלבומים שלה.
לשמוע לקנות
9 שלום חנוך שלום חנוך – זה אני
זה הקסם באמנים מהסוג של שלום חנוך – גם בגיל כזה, גם אחרי קריירה כזו מפוארת, הוא עדיין מסוגל להוביל אותך בדרכים מוזיקליות שלא הכרת לפני כן.
לשמוע לקנות
10 Paul Simon Paul Simon – American Tune
יש מעט מאד משוררים שמסוגלים לשרטט את הנוף התרבותי, את אבני הבניין של המדינה שהם חיים בה, בכשרון גדול כמו זה של פול סיימון. אם יום אחד יהיה צורך להחליף את ההמנון של ארצות הברית במשהו מציאותי יותר, השיר הזה של סיימון, מאלבום הסולו השני שלו אחרי שנפרדו דרכיהם של ארט גרפונקל ושלו, הוא קנדידט לא רע בכלל.
לשמוע לקנות
11 Badly Drawn Boy Badly Drawn Boy – Cause a Rockslide
אם עוצמים את העיניים ומקשיבים לשיר הזה, או לכל שיר אחר מאלבום הבכורה של דיימון גוף, אפשר לדמיין בדיוק כמו מה השיר הזה נשמע – אסופה של דברים שיש להם איזושהי מהות פונקציונלית משותפת, אבל שלא אמורים להיות ביחד, מודבקים בסלוטייפ ונשארים מחוברים רק בעזרת מעט תקווה, מעט אמונה והרבה אקורדים שמהדהדים נכון.
לשמוע לקנות
12 Radiohead Radiohead – Motion Picture Soundtrack
היו שלושה, בעצם: זה שהיה אמור להיכנס לפסקול של סרט ולא נכנס, זה שלא היה אמור להיכנס לפסקול של סרט וכן נכנס, וזה – שיש לו שם של פסקול של סרט אבל הוא לא שייך באמת לאף אחד.
במהלך המטמורפוזה המרהיבה של רדיוהד מלהקת רוק שנמצאת כמה שלבים יותר גבוה בסולם משאר הלהקות של עידן הבריטפופ, ללהקת פוסט-רוק שעושה דברים שלהקות אחרות רק חולמות לעשות, היה אפשר לשמוע את הניצנים של מה שהם הלכו לעשות בגרסאות אקוסטיות בהופעות, וכמעט בכל המקרים, לאורך הזמן שעבר מאז וכאשר השירים מצאו את דרכם לאלבומים בעיבודים נרחבים יותר מהגיטרה האקוסטית של ת'ום יורק – מי מהם מוקדם ככל האפשר ומי מהם, כמו "Nude", רק באלבום הלפני אחרון שלהם, ההבדל בין השיר המקורי לבין העיבוד שבו התקבע באלבום היה תמיד מדהים, כמו בשיר הזה, למשל, שבו השירה של ת'ום יורק נבלעת בתוך שכבות של פיסות מוזיקה מהעולמות הבאים.
לשמוע לקנות

את האוסף אפשר למצוא כאן, למשך השבועיים הקרובים.

זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – ביקום מקביל, "Community" הפכה לסדרה כל כך מצליחה, שנעשה סרט בעקבותיה בכיכובו של טום הנקס.  גם כאן, בעצם.

Versus the Spin – February Edition

1. לפני הכל

ב-2001, שדרן של WFMU בשם גלן ג'ונס שבר את שיא גינס לשידור תכנית הרדיו הארוכה ביותר.  היא נמשכה כמה ימים, במהלכם הוא נשאר ער, ובעקבות העובדה שנשאר ער, הזיות העבירו לו את הזמן בחלקים האחרונים של השידור.  היום, WFMU, שמשדרת מוזיקה מאתגרת מכל מיני תחומים ומתעקשת לא לשדר פופ מיינסטרימי בכלל, נאבקת על חייה הכלכליים, כמו כל שנה, בעצם, ולצורך העניין הזה הם פצחו בשבוע שלם של מרתונים להתרמה, שמסתיימים הלילה .  בין כל האמנים שהתנדבו לסייע להם ולתרום משהו אפשר למצוא גם את יאיר יונה, שנתן בוטלג שהוקלט בהופעה חיה החודש, ב"אוגנדה".  אפשר גם לאמץ שדרן או ציון דרך בבניין התחנה למשך השנה הקרובה, ובכלל, חשוב לשמור על תחנות כאלה בחיים.  אחרת כל מה שיישאר לנו יהיה תחנות של רובוטים שמשדרים בחירות רנדומליות מתוך רשימה סגורה.  קצת כמו גלגל"צ.

2. Versus the Spin – February Edition

פברואר היה חודש כל כך קצר, וכל כך מלא עניין, שכמעט ושכחתי שהגיע הזמן לאוסף החודשי.  אבל הנה הוא, כמעט בדיוק בזמן:

1 Hugh Laurie and Lisa Edelstein Hugh Laurie and Lisa Edelstein – Get Happy
בשביל סדרה שהצליחה לשמור בצורה קונסיסטנטית, פחות או יותר, על עניין במשך שבע עונות, "האוס" ידעה כבר את הרגעים ההזויים והבלתי צפויים שלה. אבל שום דבר לא היה יכול להכין אותנו לפרק האחרון ששודר, שהכיל בין השאר סצינות משני סוגי סיטקומים, שחזור של הסצינה האחרונה ב"קיד וקאסידי" וזומבים, אבל השיא שלו, לפחות מבחינתי, היה זה – קטע מחזמרי שנשמע כאילו שבאז לרמן וטים ברטון חברו יחד כדי לביים אותו, ונתנו לג'ייסון פירס, מנהיג Spiritualized, לערוך את השיר – שהוא לכשלעצמו סטנדרט מחזמרי שידוע במיוחד בזכות הביצוע של ג'ודי גרלנד בשלהי הקריירה הקולנועית שלה.
לשמוע
2 Spiritualized Spiritualized – I Didn't Mean to Hurt You
אחד מהאלבומים המוצלחים יותר של Spiritualized, בעיניי, הוא דווקא אלבום שהוקלט בהופעה יחידה שערכו, ב-1997, ב-Royal Albert Hall בלונדון. הוא הכיל את כל מה ש-Spiritualized ידעו לעשות טוב במיוחד, ותזמורת שלמה. עכשיו, כמעט חמש עשרה שנים אחר כך, Spiritualized מתכוונים להופיע שוב ב-Royal Albert Hall, שוב עם תזמורת, ומכיוון וההופעות האלה הן לא שכיחות, בטח לא בהרכב הזה, קרוב לוודאי שגם ההופעה הזו תמצא את דרכה לדיסק וקרוב לוודאי שגם היא תהיה אחת מהאלבומים הטובים יותר של הלהקה. היא גם עשויה להיות הופעה טובה יותר מזו הקודמת, משתי סיבות עיקריות: היא מתרחשת כמה שנים אחרי שג'ייסון פירס הספיק לגעת בתחתית המוחלטת של חיים שיכל להגיע אליה, ואחרי שהספיק להתפכח ולחזור לעצמו, והיא מתרחשת אחרי שיצא האלבום שמכיל את היצירה המושלמת הזו.
לשמוע לקנות
3 HEALTH HEALTH – Severin
שום דבר לא יכול להכין באמת לרעש הצרוף שעומד מאחורי המוזיקה של HEALTH, שהיא מוזיקה שצריכה להיצרך, ולהיות מוערכת, בסקאלה אחרת לגמרי מזו שמוזיקה אחרת עובדת בה. אחרי שמפלסים את הדרך בתוך הרעש הזה שפותח את השיר, מגלים שבעצם מסתתר מאחוריו שיר פוסט-פאנק ומאחוריו מסתתר עוד אחד, סבוך יותר ואוורירי יותר כאחד.
לשמוע לקנות
4 The Fatima Mansions The Fatima Mansions – 1000%
למשך מספר מועט מאד של שנים, בפרק הזמן שהפריד בין עשור אחד לשני, באיזור ספציפי באנגליה, כל המוזיקה התמזגה לקבוצה מצומצמת של תת-ז'אנרים שהשלימו אחד את השני והחמיאו אחד לשני, חלק מהם נעו לכיוון הכבד והרוקי יותר, חלק נעו לכיוון האלקטרוני והקופצני יותר, ומעט מן הלהקות שלקחו חלק בקיץ האהבה הזה, כמו Fatima Mansions, ידעו לשלב במידה קצת מזה וקצת מזה.
לשמוע לקנות
5 Henry Rollins Henry Rollins – Verbal Diary (June 12)
הנרי רולינס, שחגג חמישים בחודש שעבר, מוכיח בקטע היומן המוקלט הזה שלו, שאפשר גם להצטרף אליהם וגם לנצח אותם.
לשמוע לקנות
6 Glen Phillips Glen Phillips – Something's Always Wrong (live at the Middle East Upstairs)
חלק מהרשימה הארוכה של אמנים שהנרי רולינס מתאר, קטע אחד למעלה, כדוגמאות למוזיקה שהופכת להיות חלשה ומתנצלת, הוא Toad the Wet Sprocket, הלהקה לשעבר של גלן פיליפס, שהמשיך בקריירת סולו מצליחה יחסית. אבל גם מוזיקה כמו זו של הלהקה, שגלן פיליפס בוחר לבצע לבדו כאן, וגם שלו עצמו, היא מוזיקה רצויה בסיטואציות מסוימות, והמוזיקה של גלן פיליפס, באופן אירוני, מתאימה דווקא לאחרי צהריים עצלים באיזשהו מקום בדרום קליפורניה.
לשמוע לקנות
7 Twilight Singers Twilight Singers – Never Seen No Devil
את השכבות מעל המוזיקה של Twilight Singers, במיוחד באלבום האחרון, צריך לקלף לאט, בזהירות. מאחורי כל השכבות האלה, בתחתית התמונה שמתחילה בירח שניבט מלמעלה ונגללת למטה, אפשר למצוא את מה שגרג דולי מדבר עליו. אבל קודם צריך לעבור דרך כמה וכמה מדורי גיהנום, כאלה שנשמעים רגילים וחדגוניים לפעמים אבל מסתירים מאחוריהם, כשמקלפים את השכבות שלהם, עולם מוזיקלי עשיר לא פחות.
לשמוע לקנות
8 Radiohead Radiohead – Codex
יש מעט מאד להקות, שמוציאות מעט מאד אלבומים, שמרופדים בכל כך הרבה דיבור, הערכות, ספקולציות, ביקורות, תלונות. נדמה שלמוזיקה של רדיוהד עצמה לא ניתנה הזדמנות במהלך כל מסכת הדיונים הזו, וחבל, מפני שכשכל האבק שכך ואנשים עברו הלאה, לאלבומים מצופים אחרים, המוזיקה נשארה והיא בהחלט מתחילה להסכים איתי. והשיר הזה, שהתאהבתי בו מהשמיעה הראשונה, ממשיך להישמע יותר ויותר מושלם ככל שהוא מושמע באוזניי, כאילו שכשהאלבום יצא, הוא הגיע מעט רופף, והוא רק הולך ומתהדק מהאזנה להאזנה.
לשמוע לקנות
9 Cobra High Cobra High – Paper Gods
רוב להקות ה-Math Rock, אלו שלוקחות חלק בז'אנר שמהותו היא נגינה במקצבים ומשקלים משתנים, לעתים תכופות מאד, נוטות לכיוון הכבד יותר של הז'אנר ובדרך כלל מנגנות במקצבים ומשקלים מהירים מלכתחילה. Cobra High מצליחים להפוך את הז'אנר המורכב הזה לפופי ונגיש, ועל זה מגיע להם קצת יותר מההבלחה הקצרה מאד לתודעת הציבור, וההיעלמות הכמעט מוחלטת לאחר מכן.
לשמוע לקנות
10 Bruce Springsteen Bruce Springsteen – Fade Away
האלבום הכפול של ברוס ספרינגסטין נתן לו מספיק מרחב מחיה כדי לכלול בו מגוון של שירים, חלקם מהירים וקצביים יותר ומרמזים על מרדפים לאורך כבישים ארוכים, או על שהות תזזיתית וחסרת מנוחה בעיירה קטנה, וחלקם איטיים ומדודים יותר, כמו זה, שמתקרב קרוב ככל האפשר לסוף האלבום ועדיין שומר בתוכו מעט מהגרעין המלהיב שטמון בחלק גדול מהשירים האחרים באלבום הזה.
לשמוע לקנות
11 Neon Neon Neon Neon – Belfast
מעט השנים האחרונות יצרו אינפלציה זעירה של להקות, שעושה רושם שמצאו את עצמן, מרגע שנוסדו, בעשור הלא נכון. Neon Neon, החל מהסינתיסייזרים שמעטרים ומעצבים את השירים שלה וכלה בתמונות המוקפדות המציגות איקונים של שנות השמונים, יוצרים את הרושם כאילו שהם נולדו עשרים שנים מאוחר מדי, אבל מאחורי החזות המוקפדת והניחוחות האייטיזיים, הם בעצם שני אנשים שרחוקים משנות השמונים כפי שאפשר להיות רחוק – גראף ריס, הסולן של Super Furry Animals, ובום ביפ, אמן היפ הופ.
לשמוע לקנות
12 Greg Laswell Greg Laswell – Take Evertyhing
גרג לאסוול היה אמן אלמוני, לפחות מבחינתי, עד שהקול שלו תפס את אוזני באמצע פרק של "Dollhouse". הוא ביצע שם גרסה של "Your Ghost" של קריסטין הרש, ובאי.פי. שממנו השיר לקוח יש עוד מספר שירים, שלאסוול לוקח ממחוזותיהם החרישיים והעדינים ומעניק להם טיפול ששומר עליהם שלמים ושבירים עדיין.
לשמוע לקנות

את האוסף אפשר למצוא, כרגיל, כאן במשך השבועיים הקרובים.

זה הכל להשבוע.  עד השבוע הבא – סיפור של פטריוט אמיתי.

Versus the Spin

1. לפני הכל

חדי העין ביניכם בטח שמו לב שהגוספל לא היה כאן איזשהו זמן.  במהלך השבועיים האחרונים דברים אחרים, דחופים יותר ודחוקים יותר, הזיזו את מקומו של הגוספל לאט לאט מרשימת הדברים לעשות עד שהוא מצא את עצמו מאד למטה, ואז בכלל לא שם.  זה לא קורה הרבה, אבל כשזה קורה, אני בדרך כלל נאלץ לוותר על המנה השבועית של הגוספל, ובמקרה הזה, גם לא להודיע מראש שזה הולך לקרות. אז, מצד אחד, אני מתנצל.  אני משתדל להודיע מראש כשדברים כאלה קורים אבל לפעמים גם היעלמויות בלתי מוסברות עשויות לקרות.  מצד שני, יש תואר ופרויקט מוזיקלי גדול הסתיים לשביעות רצונם של כל הנוגעים בדבר.  או, במילים אחרות, לעניינינו:

הרבה מתים מוזיקליים אספו את עצמם לפינת המתים המוזיקליים השבועית כשזו לא היתה פה בשבועיים האחרונים:  ג'ון ברי, האיש שהדבר שהוא קרוב לוודאי מפורסם ביותר בגללו הוא נעימת הנושא של סרטי ג'יימס בונד, אף על פי שהוא כתב את כל המוזיקה בסרטי ג'יימס בונד עד לסוף שנות ה-80 (מאז זה היה בעיקר דיוויד ארנולד), והדבר השני שהוא קרוב לוודאי מפורסם ביותר בגללו הוא השערוריה מסביב למי כתב באמת את קטע הגיטרה המפורסם מתוך אותה נעימה, נפטר בגיל 77 מהתקף לב;  גלדיס הורטון, סולנית ה-Marvelettes, שהשיר המפורסם ביותר שלהן, "Please Mr. Postman", זכה לגרסת כיסוי של הביטלס, נפטרה בגיל 66 בעקבות שבץ;  מילטון באביט, מלחין אוואנגרדי שהיה מספיק וורסטילי להלחין גם יצירות סטנדרטיות, לכלים אקוסטיים, וגם יצירות לכלים אלקטרוניים, בין השאר אחד מהסינתיסייזרים הראשונים, נפטר בגיל 94 ;  דון קירשנר, "האיש עם אוזן הזהב", ששידך בין השאר בין ניל דיימונד ל-Monkees וגילה את ניל סדקה ככותב שירים, נפטר מדום לב בגיל 76;  וה-White Stripes התפרקו, אחרי ארבע עשרה שנים ביחד.

[ומשהו חדש ומצער במיוחד, מהיום:  גארי מור, שהיה גם גיטריסט של Thin Lizzy (אחד מתוך רשימה מרשימה של גיטריסטים שהפכו אחר כך גם לזמרים מפורסמים בזכות עצמם בחלק מהמקרים), וגם גיטריסט וזמר בלוז מאד מוצלח בזכות עצמו, נפטר מדום לב בגיל 58 הבוקר.]

2.  Versus the Spin – January 2011 Edition

סוף חודש הגיע, והגיע הזמן, אם כן, למהדורה החודשית – והראשונה השנה – של האוסף. הנה:

1 Grant Lee Phillips Grant Lee Phillips – Don't Look Down
אחד המאפיינים הבולטים ביותר בלהקה שגרנט לי פיליפס השאיל לה את שני שליש משמה היה הקול של גרנט לי פיליפס והכתיבה שלו. לכן, כשהלהקה התפרקה ופיליפס המשיך לדרכו כסולן, כולנו הרווחנו מפני ששני הדברים האלה, אף על פי שהיו מתחת לשמו האמיתי של הסולן ולא שם להקה שהחזיקה אותו ושני חברים נוספים, נשארו כמו שהיו.
לשמוע לקנות
2 Coldplay Coldplay – Spies
מעט לפני שקולדפליי החליטו, בעיניי לפחות, לוותר על כל נסיון לעשות מוזיקה ייחודית ומאתגרת והחליטו ללכת על המסלול הבטוח של המנוני אצטדיונים מלוטשים בעקבות הלהקה שחיממו בשלב מסוים בתחילת הקריירה שלהם, U2, קולדפליי הקליטו אי.פי. אחד שנשמע שונה מכל דבר שלהקות עשו אז, ועדיין מצא את מקומו בקלות בעולם הרוק האלטרנטיבי הבריטי של תחילת המאה ה-21. ואז הם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, שמלבד סינגל הבכורה הקצת מציק שלו, היה קרוב מאד למושלם. ואז הם הוציאו את האלבום השני שהיה עוד יותר קרוב למושלם. ואז הם נסחפו בגל עשרות אלפי המעריצים באצטדיונים. אני נוטה לקוות שאולי באיזשהו שלב בעתיד גם הם יחליטו לחזור לשורשים ולהוציא אלבום מרומז, עדין, לא מתיימר כמו אלבום הבכורה שלהם.
לשמוע לקנות
3 Helloween Helloween – Take Me Home
עולם מאוזן הוא עולם שבו יש מקום גם ללהקות כאלה, שעושות רעש שלכאורה אין לו שום מטרה מלבד הרעש שהן עושות. אם עוקבים בדקדקנות אחרי המילים, החשד רק מתחזק שהם עושים רעש רק למען עשיית הרעש, אבל, חשוב לשמוע גם מוזיקה כזאת כדי לשמור על האיזון הזה בעולם.
לשמוע לקנות
4 Summer at Shatter Creek Summer at Shatter Creek – Your Ever Changing Moods
מאחורי שם הלהקה הלא מאד מוצלח הזה, בואו נודה, מסתתר איש אחד – קרייג גורביץ' – שאחראי לבדו על הפסנתר והגיטרות, הקולות והסינתיסייזרים והשירה, שממלאים את השיר הזה ועוטפים את המילים , שצריך להקשיב להן לפחות כמה פעמים בשביל להגיע לרובד האמיתי של מה שהן מנסות להגיד, באווירה אמיתית של שלוש בבוקר.
לשמוע לקנות
5 Danny Elfman Danny Elfman – The Truth
מערכת היחסים ארוכת השנים בין דני אלפמן לבין טים ברטון גרמה לכך שנדמה היה שהפסקולים שלו, אפילו נעימת הפתיחה של הסימפסונס, הם בעלי איזשהו נופך ילדותי, קסום, מנותק, ושאת הפסקולים האלה לא יכול לעשות אף אחד אחר, כמו גם שדני אלפמן לא יכול לעשות פסקולים לשום סוג אחר של סרט. אבל דני אלפמן מדי פעם מקבל את ההזדמנות לכתוב מוזיקה לסרטים שאין בהם שום דבר קסום, שום דבר מסתורי, שום דבר ילדותי, ודווקא בסרטים כאלה הוא מראה את הכשרון האמיתי שלו – לכתוב בדיוק את מה שהסרט צריך בשביל להפוך להיות להרבה יותר מסכום החלקים שלו.
לשמוע לקנות
6 Blur Blur – Sing
Blur היו אחת משתי הלהקות הכי גדולות בימי הזוהר של הבריטפופ, ואני הכרתי אותם באותה דרך שהרבה אנשים הכירו אותם, דרך הלהיטים ששרטטו אותם כלהקה שמנסה להמשיך את דרכן של להקות כמו ה-Small Faces וה-Kinks ומנסים להישמע קוקנים במיוחד בכוונה. אבל רק ב-1997, כשיצא הסרט "טריינספוטינג" ואחריו גם הפסקול שלו, למדתי להכיר אותם באמת, כלהקה שמסוגלת לעשות מצד אחד שיר כמו "There's No Other Way", שלקוח מאלבום הבכורה שלהם, ומצד שני את השיר הזה, שגם הוא לקוח מאלבום הבכורה שלהם, ונפרש לאורך שש דקות של הרגשה שאי אפשר לתאר.
לשמוע לקנות
7 Buffalo Tom Buffalo Tom – Your Stripes
בחיפוש אחר תמונת האלבום הזה מצאתי אותה ברשימה של חמישה עשר אלבומים שאינם מוערכים כמו שהם צריכים להיות, ולא הופתעתי. אחת מהסיבות לכך היא שהמשפט הבא שרציתי לכתוב מתייחס לזמן הקצר שהלהקה הזו פעלה בו, והלהקה הזו עדיין קיימת, בעצם (ומוציאה אלבום חדש במרץ). זה האופי של להקה שיצרה מעגלים קטנים ומסותתים במים שלתוכם הושלכה בשנות ה-90, ושעשתה את כל מה שעשתה בצורה שגרמה לצליל שלה להיות שונה, למילים שלה להיות שונות, לשירים שלה להיזכר מעבר לאלו של להקות אחרות שהיו מצליחות מהם אז והן נשכחות מהם עכשיו.
לשמוע לקנות
8 Bob Dylan and the Grateful Dead Bob Dylan and the Grateful Dead – Queen Jane Approximately
כשחושבים על גרסאת ההופעה הארוכות של שירים של בוב דילן, מצד אחד, והגרייטפול דד, מצד שני, זיווג בין השניים הוא רק מתבקש, וברגע שההגיון סומך את ידיו על האירוע הזה, וברגע שההזדמנות הנכונה הציגה את עצמה, זה בדיוק מה שהם עשו – מסע הופעות משותף. אמנם אלו היו הופעות בעיקר על טהרת הגרייטפול דד, ששני שליש מההופעה היו סטים שלהם, אבל כמו ב"רובין הוד" וב"רובין הוד – גברים בגטקעס" – הכוכב האמיתי מבליח בסוף רק לזמן קצר, וזה מספיק.
לשמוע לקנות
9 The Velvet Underground and Nico The Velvet Underground – Black Angel's Death Song
ל-Velvet Underground היה קו רכבת בלתי נראה שחיבר בין שתי נקודות דמיוניות – באחת שירי פופ מובנים, אולי אפילו שבטיים קצת, שאפשר היה לשמוע ולהבין בקלות. בקצה השני שירים מהסוג הזה – שירים שגם הם בסופו של דבר שירי פופ, אבל כאלה שעטופים בהרבה שכבות הרבה פחות מובנות.
לשמוע לקנות
10 Mundy Mundy – Pardon Me
מונדי, אדמונד אנרייט בשביל מורים, הורים ופקידי מס, התחיל את דרכו המוזיקלית באותה דרך שבה עשרות ומאות מוזיקאים איריים התחילו את דרכם המוזיקלית – ברחובות דבלין, עם גיטרה ושירים משלו, וקהל של עוברים ושבים שהיה יכול להקשיב או לא להקשיב. מישהו הקשיב, למזלו, מפני שבמהלך ההרפתקה המוזיקלית שלו, הוא הספיק למצוא את עצמו בפסקול "רומיאו ויוליה" של באז לרמן, מתארח עם אמנים איריים ואחרים והופך למפורסם מעט בזכות גרסת כיסוי אקוסטית ל-"Whenever, Wherever" של שאקירה.
לשמוע לקנות
11 Bruce Springsteen Bruce Springsteen – Jackson Cage
מאוחר יותר, הרבה אחרי שהאלבום הזה יצא, ג'ון ווסלי הארדינג החזיר את השיר הזה לקצב שהוא אמור היה להיות מושר בו – איטי ומדוד, קצב מהורהר שמאפשר לחשוב על המילים, לעבד אותן, להבין את מה שעומד מאחוריהן ולפניהן. אבל כאן, באלבום הכפול הזה, ברוס ספרינגסטין עבר דרך השיר הזה באותה דרך שבה עבר דרך רוב השירים האחרים – במהירות ובזעם שהחליף את הצער המדוד שהסיפורים שמאחורי השירים האלה היו עשויים לעורר.
לשמוע לקנות
12 Counting Crows Counting Crows – Borderline (live at the Royal Albert Hall)
ל-Counting Crows יש הסטוריה ארוכה של גרסאות כיסוי בהופעות שלהם, חלקן בעקבות בקשות של מעריצים, באתר, בפורומים, לפני ההופעה עצמה, חלקן בעקבות רצון של הלהקה להתנסות במשהו שונה, לא חלק מהרפרטואר שלהם. ברוב המקרים הם מבצעים משהו שנמצא בתוך האיזור הנוח שלהם – שיר פולק או רוק שהם מסוגלים לנעוץ בו את שיניהם ולנער אותו כדי להוציא ממנו את המאפיינים שהם ייחודיים לו, כדי שיוכלו להוסיף אליו את המאפיינים שהם ייחודיים להם. אבל לפעמים הם מחליטים לנסות ולקחת שיר מכיוון אחר לגמרי ולהפוך אותו לשלהם – כמו למשל במקרה הזה, שבו הם מבצעים גרסת כיסוי לסינגל הראשון של מדונה.
לשמוע לקנות

את האוסף אפשר למצוא כאן, למשך השבועיים הקרובים.

וזה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – בניגוד לכמעט כל סרט אחר בקולנועים בזמן הקרוב, זה לא סרט מצויר.

Versus the Spin – מהדורה כמעט חגיגית אחרונה ל-2010

1. לפני הכל

[תיקון: תודות לרונה, שהאירה את תשומת לבי שהלינק הלא נכון נמצא שם למטה במקום שבו אתם יכולים להוריד את האוסף, הלינק עכשיו הוחלף ועכשיו הוא נכון.]

סוף השבוע האחרון התחיל עם חדשות מצערות מעט:  נדב לזר,  שכותב את "אטמי אזניים", שכן במשפחת העונג, בזמנו הפנוי, החליט שהוא רוצה וצריך להקדיש את זמנו הפנוי לדברים אחרים – בתקווה דברים מוזיקליים או יצירתיים מעניינים אחרים, והוא תולה את המפתחות לבלוג לבינתיים, ומוציא אותו להיאטוס ללא תאריך סיום.  אני רוצה להביע את התודה שלי, כקורא, לנדב על הבלוג הנפלא הזה שהפך להיות מרכיב כמעט בלתי נפרד מהסצינה המוזיקלית האלטרנטיבית (או עצמאית, או לא מיינסטרימית, או איך שלא תרצו לקרוא לה) והפך אותה ליותר מעניינת, ושהאיר את האור הנכון, על הדברים הנכונים, בזמן הנכון, ולקוות שלהיאטוס הזה, כמה ארוך שהוא יהיה, יהיה סוף.

2. Versus the Spin – December Edition

הגיע הזמן הזה בחודש לאוסף.  הפעם, אוסף חגיגי כמעט, ולו רק בשל העובדה שהוא נהגה (אבל לא נערך) ביום חג המולד עצמו, ובשל העובדה שהוא האחרון לשנת 2010.  הנה:

1 Grandaddy Grandaddy – Alan Parsons in a Winter Wonderland
בערב חג המולד (סתם יום שישי בצד שלנו), חיכתה לי בתיבת הדואר האלקטרוני ברכת חג מולד שמח מאלן פרסונס. לא אלן פרסונס עצמו, זאת אומרת, אלא אנשים שעובדים בשבילו. פרסונס עצר בדרך, אולי באמצע ניתור בין שני מטוסי סילון, בדרך מסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית לסיבוב הופעות ברחבי אירופה, כדי לאחל לנו חג שמח ושנה טובה. הזוי מעט יותר הוא הביצוע הזה של Grandaddy, שהוא התשובה שלהם לבקשה של XFM לתרום שיר לאוסף שקודש הכנסותיו יועד להומלסים, שהם אולי האנשים הכי פחות שמחים בחג המולד. XFM נתנו לאמנים שהם פנו אליהם שלוש אופציות – להקליט מחדש שיר חג מולד עממי, להקליט מחדש שיר ישן שלהם שעוסק בחג המולד או להקליט שיר חדש לגמרי שעוסק בחג המולד. Grandaddy בחרו בכל השלוש.
לשמוע לקנות
2 Yannick Noah Yannick Noah – Madingwa
מספרים על אמני קליגרפיה יפנים שחלק מהמסורת שלהם היא שבגיל 40, אחרי שצברו לעצמם את השם והמוניטין שמגיעים אחרי שנים ארוכות של נסיון ועיסוק בתחום, הם בוחרים לעצמם שם חדש ומתחילים את הקריירה שלהם מהתחלה, כדי להוכיח את עצמם לעצמם שוב. יאניק נואה, שהעביר את שני העשורים האחרונים של המאה שעברה בתור אחד מבכירי שחקני הטניס בעולם, והצרפתי הראשון בשני העשורים האלה שזכה באליפות צרפת הפתוחה, גם הוא המציא את עצמו מחדש אחרי שסיים את הקריירה הספורטיבית שלו כזמר מצליח. למעשה, הוא שילב את שתי הקריירות במשך חלק נכבד מהראשונה – וכשהנבחרת של צרפת זכתה בגביע דייוויס בשנה האחרונה שלו כקפטן הנבחרת, הוא שיכנע את כל הקהל לשיר את אחד מהשירים שלו. השיר הזה ואלו שבאים אחריו באלבום בעל השם העצמי הזה מ-2000, שהוקלט ביחד עם ז'אן ז'אק גולדמן ומוצא את עצמו בין שתי נקודות התחלה מאד מוצלחות מבחינה מוזיקלית – אפריקה וג'מייקה.
לשמוע לקנות
3 Tom Tom Club Tom Tom Club – Wordy Rappinghood (Tiny Desk Concerts performance)
אני אוהב שהחיים שלי מתערבלים מבחינה מוזיקלית, ואת השבוע הראשון להרפתקאות התחבורה שלי כאשר הרכבת החליטה שהיא לא באמת רוצה לנסוע מרחובות לתל אביב, התחלתי בלהאזין לקטע הזה של Tom Tom Club, שישה אנשים דחוקים מאחורי השולחן המשרדי של בוב בוילן במשרדי תחנת הרדיו של NPR בוושינגטון, וסיימתי בלהאזין לקטע הזה בדיוק בתור צלצול הטלפון של מישהו. לא הזדמנות שכיחה במיוחד.
Talking Heads, בדומה ל-New Order לפניהם, היו תמיד להקה שסך כל החברים שלה היה גדול מהלהקה עצמה, וכשהלהקה ספק התפרקה ספק ננטשה על ידי דייוויד ביירן, חטיבת הקצב של הלהקה – הבסיסטית טינה וויימות' והמתופף כריס פרנץ, שמאז גם הספיקו להתחתן, הקימו את ההרכב הזה שתרם הרבה, בעזרת סמפלים ובדרכים אחרות, להתפתחות ההיפ הופ הניו יורקי.
לשמוע לקנות
4 Daniel Lanois Daniel Lanois – Jolie Louis
דניאל לנואה, האיש עם הקול הקנדי המרגיע, הוא קודם כל מפיק וטכנאי אולפן שאחראי על שניים מהאלבומים החשובים יותר של U2 ועל עשרות אלבומים אחרים של להקות אחרות, והוא מפיק כל כך חשוב ומוצלח, שניל יאנג קרא לאלבום החדש שלו על שמו. אבל הוא גם יוצר ואמן בזכות עצמו, ואת האלבום הראשון שלו, ממנו לקוח שיר הזיידקו הזה, הוא הוציא ב-1989, שנתיים לפני שעזר ל-U2 להמציא מחדש את עצמם ואת כל מה שמסביבם.
לשמוע לקנות
5 The Middle East The Middle East – The Darkest Side
The Middle East הם, כמובן, לא מכאן, אלא מהיבשת הקטנה-גדולה שנמצאת ממזרחה אלינו. הם הספיקו כבר להתפרק ולהתאחד לפני שהוציאו את האי.פי. הזה, שמרגיש כאילו שהוא נוצר מהחומרים הכי פשוטים, שגם כששמים אותם ביחד במקרה הזה הם יוצרים משהו מיוחד.
לשמוע לקנות
6 Suzanne Vega Suzanne Vega – Penitent
האלבום "Songs in Red and Gray" כולו הוא אלבום של צער וזעם וכאב, אלבום שסוזן ווגה כתבה בעקבות ואחרי הגירושים שלה. השיר הזה חושף במילים בודדות, שמשרטטות קווים לא מדויקים, מחטיאים, עוטפים, מילים אחרות שהן הרבה יותר מדויקות והרבה יותר ממוקדות, אבל הן אינן מוצאות את דרכן לדף של ווגה ומשם למיקרופון שלה.
לשמוע לקנות
7 Rob Sicilliano Rob Sicilliano – Bloody Square
הגרסה של רוב סיציליאנו לסיפור שמשון הגיבור חוצה עולמות וזמנים ומגיעה למקום שאנחנו חיים בו, עכשיו. איך שמשון היה מסתדר היום? האם הוא באמת היה מסתפר? איזה מקדש הוא היה בוחר להפיל?
לשמוע לקנות
8 Prince Prince – Annie Christian
האלבום מתחלק, בערך, לשלושה חלקים שווים – אנשים שחושבים שפרינס הוא גאון, אנשים שחושבים שפרינס הוא נודניק מטורף שעדיף שיפסיק לנגן ולהוציא אלבומים, מרצונו או שלא מרצונו, ואנשים שלא אכפת להם לכאן או לכאן. מדי פעם פרינס מתראיין לאיזשהו מגזין ואנשים זזים ממחנה אחד למחנה אחר, אבל כשהוא מוציא אלבום – או מצרף אותו חינם לעיתונים יומיים בריטיים – אפשר לזהות תוך כמה צלילים, שעל אף שזה בנאלי וכבר נשמע בעבר על ידי כמה אמנים שונים בכמה זמנים שונים, זה עדיין נשמע חדש ומפתיע כשזה מגיע מפרינס.
לשמוע לקנות
9 Wild Beasts Wild Beasts – She Purred While I Grrrd
ההרגל המתבקש שלי (או לא מתבקש, אבל הוא שם בכל מקרה) הוא שכשכל העולם כבר נמצא במאמצים אחרונים לסכם מבחינה מוזיקלית את 2010, אני מתפנה לבדוק את הסיכומים של 2008. ובהם, בין השאר, אני מוצא את הלהקה הזו, שהיא מעין גרסה בריטית ל"הפשרות" – להקה שמתעלת בבת אחת גם את Roxy Music וגם את ה-Tiger Lillies, גם את פרנק זאפה וגם את פרנק סינטרה.
לשמוע לקנות
10 Toad the Wet Sprocket Toad the Wet Sprocket – Walk on the Ocean
מעניין אם כש-Toad the Wet Sprocket סיימו להקליט את האלבום וערכו את סדר השירים בו, הם ידעו שהשיר הזה הולך להפוך להיות אחד משני הלהיטים הכי גדולים שלהם, ושמו אותו בתור השיר הראשון מהסיבה הזו, כדי שיהיה לקונים הפוטנציאליים קל לזהות שהם רוצים לרכוש את האלבום הזה. ובעצם, כל אחד מהשירים האחרים גם הוא תורם להחלטה הזאת – מלודיות צלולות וברורות ומילים שאפשר לחשוב עליהן מעט יותר ממשך השיר, כאלה שכשהלהקה הזו סיימה את הטיפוס האיטי שלה במעלה דרך התהילה והתפרקה איפשרו לסולן שלה וכותב השירים העיקרי, גלן פיליפס, להמשיך ולכתוב אותם, להקליט אותם ולהצליח איתם במידה צנועה, גם לבדו.
לשמוע לקנות
11 Dire Straits Dire Straits – On Every Street (live)
בשנים האחרונות, בשל חוסר התנועה הקבועה של אמנים מחו"ל לארץ, ובמיוחד בשל האופנה החדשה של ביטול הופעות מסיבות פוליטיות, הרעיון של לנסוע לאיזושהי עיר מתוקנת בחוץ לארץ כדי לראות הופעה, ועל הדרך גם לטייל או לנפוש, הפך להיות לא זר לגמרי לחובבי המוזיקה הישראליים. ואף על פי שאני לא רואה סיבה, ברוב המקרים, לקפוץ על מטוס כדי לנסוע לראות הופעה של להקה בחוץ לארץ, ישנם רק שלושה אמנים שבשבילם הייתי מוכן לשקול את זה (הייתי מוכן לשקול, קודם כל, למכור כליה בשביל לממן כרטיס להופעה שלהם בארץ, אבל זה הולך והופך להיות בלתי סביר שזה יקרה), ושתיים מתוך השלוש כבר לא מופיעות כלל בכל מקרה, מה שהופך את כל הנושא לאפילו יותר בעייתי. Dire Straits, להקה שההופעות שלה ידועות כמשהו מיוחד – ושני אלבומי ההופעה שלה מעידים על זה – היא אחת מהלהקות האלה, ואם וכאשר מארק קנופפלר יחליט שנמאס לו מקריירת הסולו שלו והוא רוצה לחזור ולאחד את הלהקה, אנחנו קופצים על מטוס ונוסעים לאיזו עיר שהם יחליטו להופיע בה. כאן הם מבצעים, מאלבום ההופעה השני שלהם שיצא בעקבות האלבום האחרון שהקליטו, את שיר הנושא של האלבום, שבעיניי תמיד היה מעין שיר המשך ל-"Private Investigations", ושהזמן הקצר, מדי, שהוא נמשך באלבום עצמו הופך להיות פה – אחרי שבע דקות של אושר צרוף – להיות בדיוק המשך הנכון.
לשמוע לקנות
12 JIm White JIm White – Christmas Day
ומן הצד השני של הספקטרום שבקצהו האחד יום חג המולד הוא חג עתיר במשפחה, חום, אוכל טוב, אגנוג, אורות בוהקים ושירים נדושים ברדיו, יש את אלה שמנהלים חיים שבמסגרתם יום חג המולד הוא סתם עוד יום, אולי אפילו מעט בודד יותר מכל הימים האחרים. ג'ים ווייט, שמשרטט באלבום הראשון שלו תמונה עגומה ולא מחמיאה של הדרום האמריקני, עושה את זה גם כאן – כשהוא מתאר שני אנשים קשי יום, שהחיים שלהם התאכזרו אליהם וזרקו אותם מהרכבת שנוסעת בכיוון הנכון, והם יושבים בתחנת אוטובוס, מחכים לאוטובוס שיגיע וייקח אותם לעיר אחרת, שבה אולי יוכלו להתחיל מחדש ושיר יום חג המולד שלהם יהיה אחר לגמרי.
לשמוע לקנות

את האוסף, כהרגלנו, אפשר למצוא כאן למשך השבועיים הקרובים.

וזה הכל להשבוע. עד השבוע הבא (השנה הבאה, בעצם):  תתחילו ללבוש סגול.