The gospel according to whom

1. לפני הכל

[תיקון: תודות לרונה, שהאירה את תשומת לבי שהלינק הלא נכון נמצא שם למטה במקום שבו אתם יכולים להוריד את האוסף, הלינק עכשיו הוחלף ועכשיו הוא נכון.]

סוף השבוע האחרון התחיל עם חדשות מצערות מעט:  נדב לזר,  שכותב את "אטמי אזניים", שכן במשפחת העונג, בזמנו הפנוי, החליט שהוא רוצה וצריך להקדיש את זמנו הפנוי לדברים אחרים – בתקווה דברים מוזיקליים או יצירתיים מעניינים אחרים, והוא תולה את המפתחות לבלוג לבינתיים, ומוציא אותו להיאטוס ללא תאריך סיום.  אני רוצה להביע את התודה שלי, כקורא, לנדב על הבלוג הנפלא הזה שהפך להיות מרכיב כמעט בלתי נפרד מהסצינה המוזיקלית האלטרנטיבית (או עצמאית, או לא מיינסטרימית, או איך שלא תרצו לקרוא לה) והפך אותה ליותר מעניינת, ושהאיר את האור הנכון, על הדברים הנכונים, בזמן הנכון, ולקוות שלהיאטוס הזה, כמה ארוך שהוא יהיה, יהיה סוף.

2. Versus the Spin – December Edition

הגיע הזמן הזה בחודש לאוסף.  הפעם, אוסף חגיגי כמעט, ולו רק בשל העובדה שהוא נהגה (אבל לא נערך) ביום חג המולד עצמו, ובשל העובדה שהוא האחרון לשנת 2010.  הנה:

1		Grandaddy – Alan Parsons in a Winter Wonderland
		בערב חג המולד (סתם יום שישי בצד שלנו), חיכתה לי בתיבת הדואר האלקטרוני ברכת חג מולד שמח מאלן פרסונס. לא אלן פרסונס עצמו, זאת אומרת, אלא אנשים שעובדים בשבילו. פרסונס עצר בדרך, אולי באמצע ניתור בין שני מטוסי סילון, בדרך מסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית לסיבוב הופעות ברחבי אירופה, כדי לאחל לנו חג שמח ושנה טובה. הזוי מעט יותר הוא הביצוע הזה של Grandaddy, שהוא התשובה שלהם לבקשה של XFM לתרום שיר לאוסף שקודש הכנסותיו יועד להומלסים, שהם אולי האנשים הכי פחות שמחים בחג המולד. XFM נתנו לאמנים שהם פנו אליהם שלוש אופציות – להקליט מחדש שיר חג מולד עממי, להקליט מחדש שיר ישן שלהם שעוסק בחג המולד או להקליט שיר חדש לגמרי שעוסק בחג המולד. Grandaddy בחרו בכל השלוש.
		לשמוע	לקנות
2		Yannick Noah – Madingwa
		מספרים על אמני קליגרפיה יפנים שחלק מהמסורת שלהם היא שבגיל 40, אחרי שצברו לעצמם את השם והמוניטין שמגיעים אחרי שנים ארוכות של נסיון ועיסוק בתחום, הם בוחרים לעצמם שם חדש ומתחילים את הקריירה שלהם מהתחלה, כדי להוכיח את עצמם לעצמם שוב. יאניק נואה, שהעביר את שני העשורים האחרונים של המאה שעברה בתור אחד מבכירי שחקני הטניס בעולם, והצרפתי הראשון בשני העשורים האלה שזכה באליפות צרפת הפתוחה, גם הוא המציא את עצמו מחדש אחרי שסיים את הקריירה הספורטיבית שלו כזמר מצליח. למעשה, הוא שילב את שתי הקריירות במשך חלק נכבד מהראשונה – וכשהנבחרת של צרפת זכתה בגביע דייוויס בשנה האחרונה שלו כקפטן הנבחרת, הוא שיכנע את כל הקהל לשיר את אחד מהשירים שלו. השיר הזה ואלו שבאים אחריו באלבום בעל השם העצמי הזה מ-2000, שהוקלט ביחד עם ז'אן ז'אק גולדמן ומוצא את עצמו בין שתי נקודות התחלה מאד מוצלחות מבחינה מוזיקלית – אפריקה וג'מייקה.
		לשמוע	לקנות
3		Tom Tom Club – Wordy Rappinghood (Tiny Desk Concerts performance)
		אני אוהב שהחיים שלי מתערבלים מבחינה מוזיקלית, ואת השבוע הראשון להרפתקאות התחבורה שלי כאשר הרכבת החליטה שהיא לא באמת רוצה לנסוע מרחובות לתל אביב, התחלתי בלהאזין לקטע הזה של Tom Tom Club, שישה אנשים דחוקים מאחורי השולחן המשרדי של בוב בוילן במשרדי תחנת הרדיו של NPR בוושינגטון, וסיימתי בלהאזין לקטע הזה בדיוק בתור צלצול הטלפון של מישהו. לא הזדמנות שכיחה במיוחד. Talking Heads, בדומה ל-New Order לפניהם, היו תמיד להקה שסך כל החברים שלה היה גדול מהלהקה עצמה, וכשהלהקה ספק התפרקה ספק ננטשה על ידי דייוויד ביירן, חטיבת הקצב של הלהקה – הבסיסטית טינה וויימות' והמתופף כריס פרנץ, שמאז גם הספיקו להתחתן, הקימו את ההרכב הזה שתרם הרבה, בעזרת סמפלים ובדרכים אחרות, להתפתחות ההיפ הופ הניו יורקי.
		לשמוע	לקנות
4		Daniel Lanois – Jolie Louis
		דניאל לנואה, האיש עם הקול הקנדי המרגיע, הוא קודם כל מפיק וטכנאי אולפן שאחראי על שניים מהאלבומים החשובים יותר של U2 ועל עשרות אלבומים אחרים של להקות אחרות, והוא מפיק כל כך חשוב ומוצלח, שניל יאנג קרא לאלבום החדש שלו על שמו. אבל הוא גם יוצר ואמן בזכות עצמו, ואת האלבום הראשון שלו, ממנו לקוח שיר הזיידקו הזה, הוא הוציא ב-1989, שנתיים לפני שעזר ל-U2 להמציא מחדש את עצמם ואת כל מה שמסביבם.
		לשמוע	לקנות
5		The Middle East – The Darkest Side
		The Middle East הם, כמובן, לא מכאן, אלא מהיבשת הקטנה-גדולה שנמצאת ממזרחה אלינו. הם הספיקו כבר להתפרק ולהתאחד לפני שהוציאו את האי.פי. הזה, שמרגיש כאילו שהוא נוצר מהחומרים הכי פשוטים, שגם כששמים אותם ביחד במקרה הזה הם יוצרים משהו מיוחד.
		לשמוע	לקנות
6		Suzanne Vega – Penitent
		האלבום "Songs in Red and Gray" כולו הוא אלבום של צער וזעם וכאב, אלבום שסוזן ווגה כתבה בעקבות ואחרי הגירושים שלה. השיר הזה חושף במילים בודדות, שמשרטטות קווים לא מדויקים, מחטיאים, עוטפים, מילים אחרות שהן הרבה יותר מדויקות והרבה יותר ממוקדות, אבל הן אינן מוצאות את דרכן לדף של ווגה ומשם למיקרופון שלה.
		לשמוע	לקנות
7		Rob Sicilliano – Bloody Square
		הגרסה של רוב סיציליאנו לסיפור שמשון הגיבור חוצה עולמות וזמנים ומגיעה למקום שאנחנו חיים בו, עכשיו. איך שמשון היה מסתדר היום? האם הוא באמת היה מסתפר? איזה מקדש הוא היה בוחר להפיל?
		לשמוע	לקנות
8		Prince – Annie Christian
		האלבום מתחלק, בערך, לשלושה חלקים שווים – אנשים שחושבים שפרינס הוא גאון, אנשים שחושבים שפרינס הוא נודניק מטורף שעדיף שיפסיק לנגן ולהוציא אלבומים, מרצונו או שלא מרצונו, ואנשים שלא אכפת להם לכאן או לכאן. מדי פעם פרינס מתראיין לאיזשהו מגזין ואנשים זזים ממחנה אחד למחנה אחר, אבל כשהוא מוציא אלבום – או מצרף אותו חינם לעיתונים יומיים בריטיים – אפשר לזהות תוך כמה צלילים, שעל אף שזה בנאלי וכבר נשמע בעבר על ידי כמה אמנים שונים בכמה זמנים שונים, זה עדיין נשמע חדש ומפתיע כשזה מגיע מפרינס.
		לשמוע	לקנות
9		Wild Beasts – She Purred While I Grrrd
		ההרגל המתבקש שלי (או לא מתבקש, אבל הוא שם בכל מקרה) הוא שכשכל העולם כבר נמצא במאמצים אחרונים לסכם מבחינה מוזיקלית את 2010, אני מתפנה לבדוק את הסיכומים של 2008. ובהם, בין השאר, אני מוצא את הלהקה הזו, שהיא מעין גרסה בריטית ל"הפשרות" – להקה שמתעלת בבת אחת גם את Roxy Music וגם את ה-Tiger Lillies, גם את פרנק זאפה וגם את פרנק סינטרה.
		לשמוע	לקנות
10		Toad the Wet Sprocket – Walk on the Ocean
		מעניין אם כש-Toad the Wet Sprocket סיימו להקליט את האלבום וערכו את סדר השירים בו, הם ידעו שהשיר הזה הולך להפוך להיות אחד משני הלהיטים הכי גדולים שלהם, ושמו אותו בתור השיר הראשון מהסיבה הזו, כדי שיהיה לקונים הפוטנציאליים קל לזהות שהם רוצים לרכוש את האלבום הזה. ובעצם, כל אחד מהשירים האחרים גם הוא תורם להחלטה הזאת – מלודיות צלולות וברורות ומילים שאפשר לחשוב עליהן מעט יותר ממשך השיר, כאלה שכשהלהקה הזו סיימה את הטיפוס האיטי שלה במעלה דרך התהילה והתפרקה איפשרו לסולן שלה וכותב השירים העיקרי, גלן פיליפס, להמשיך ולכתוב אותם, להקליט אותם ולהצליח איתם במידה צנועה, גם לבדו.
		לשמוע	לקנות
11		Dire Straits – On Every Street (live)
		בשנים האחרונות, בשל חוסר התנועה הקבועה של אמנים מחו"ל לארץ, ובמיוחד בשל האופנה החדשה של ביטול הופעות מסיבות פוליטיות, הרעיון של לנסוע לאיזושהי עיר מתוקנת בחוץ לארץ כדי לראות הופעה, ועל הדרך גם לטייל או לנפוש, הפך להיות לא זר לגמרי לחובבי המוזיקה הישראליים. ואף על פי שאני לא רואה סיבה, ברוב המקרים, לקפוץ על מטוס כדי לנסוע לראות הופעה של להקה בחוץ לארץ, ישנם רק שלושה אמנים שבשבילם הייתי מוכן לשקול את זה (הייתי מוכן לשקול, קודם כל, למכור כליה בשביל לממן כרטיס להופעה שלהם בארץ, אבל זה הולך והופך להיות בלתי סביר שזה יקרה), ושתיים מתוך השלוש כבר לא מופיעות כלל בכל מקרה, מה שהופך את כל הנושא לאפילו יותר בעייתי. Dire Straits, להקה שההופעות שלה ידועות כמשהו מיוחד – ושני אלבומי ההופעה שלה מעידים על זה – היא אחת מהלהקות האלה, ואם וכאשר מארק קנופפלר יחליט שנמאס לו מקריירת הסולו שלו והוא רוצה לחזור ולאחד את הלהקה, אנחנו קופצים על מטוס ונוסעים לאיזו עיר שהם יחליטו להופיע בה. כאן הם מבצעים, מאלבום ההופעה השני שלהם שיצא בעקבות האלבום האחרון שהקליטו, את שיר הנושא של האלבום, שבעיניי תמיד היה מעין שיר המשך ל-"Private Investigations", ושהזמן הקצר, מדי, שהוא נמשך באלבום עצמו הופך להיות פה – אחרי שבע דקות של אושר צרוף – להיות בדיוק המשך הנכון.
		לשמוע	לקנות
12		JIm White – Christmas Day
		ומן הצד השני של הספקטרום שבקצהו האחד יום חג המולד הוא חג עתיר במשפחה, חום, אוכל טוב, אגנוג, אורות בוהקים ושירים נדושים ברדיו, יש את אלה שמנהלים חיים שבמסגרתם יום חג המולד הוא סתם עוד יום, אולי אפילו מעט בודד יותר מכל הימים האחרים. ג'ים ווייט, שמשרטט באלבום הראשון שלו תמונה עגומה ולא מחמיאה של הדרום האמריקני, עושה את זה גם כאן – כשהוא מתאר שני אנשים קשי יום, שהחיים שלהם התאכזרו אליהם וזרקו אותם מהרכבת שנוסעת בכיוון הנכון, והם יושבים בתחנת אוטובוס, מחכים לאוטובוס שיגיע וייקח אותם לעיר אחרת, שבה אולי יוכלו להתחיל מחדש ושיר יום חג המולד שלהם יהיה אחר לגמרי.
		לשמוע	לקנות

את האוסף, כהרגלנו, אפשר למצוא כאן למשך השבועיים הקרובים.

וזה הכל להשבוע. עד השבוע הבא (השנה הבאה, בעצם):  תתחילו ללבוש סגול.