תפריט ראשי:

חיפוש באתר

Categories

ינואר 2022
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

Tags

בלוגרול

World Party

1. לפני הכל

כמו כמעט כל דבר אחר שיוצא באירופה קודם בזמן האחרון, האלבום החדש של Manic Street Preachers, שמבוסס על טקסטים שכתב ריצ'י ג'יימס אדוארדס, הגיטריסט הנעלם שלהם, יוצא בארצות הברית ב-9 לספטמבר.  לכבוד הוצאת האלבום, חברת התקליטים שמוציאה את האלבום (סוני), פתחה אתר מיוחד שמאפשר לרכוש את האלבום דרכו.  ומי שרוכש את האלבום דרכו יכול לקבל עשרה רמיקסים לשירים מתוך האלבום.  רמיקסים מעניינים במיוחד, מפני שביניהם יש את Four Tet, שזה תמיד מעניין, ואת הרמיקס הראשון של Underworld בעשר השנים האחרונות. את האלבום עצמו (הפיזי, זה עם הפלסטיק והחוברת) אי אפשר לקנות מכאן דרך האתר, מכיוון שהם שולחים אותו רק לארצות הברית.  אבל אפשר, בתיאוריה, לרכוש את האלבום בגרסתו הדיגיטלית.  אני ניסיתי, והתייאשתי אחרי לופ אינסופי של הכנסת שם המשתמש שלי והסיסמה לפייפל, אבל אתם מוזמנים לנסות גם, ולספר לי אם זה הצליח.

קוונטין טרנטינו, בגליון האחרון של Rolling Stone, מספר על למה הוא בחר בחמישה שירים שהוא בחר לסרטים.  לי זה גילה שני דברים חדשים שלא ידעתי –  וֹUrge Overkill לא הקליטו את הגרסה שלהם ל-"Girl, You'll Be a Woman Soon" במיוחד בשביל הסרט; והפסקול של "Inglorious Bastards", החדש שלו, מכיל את "Cat People (Putting Out Fires(" של דיוויד בואי. בתקווה בגרסה מהסרט של פול שריידר, שהיא יותר טובה, ולא בגרסה מהאלבום, שהיא פחות טובה.

מי מכם שהם מוזיקאים, הוציאו אלבום (או שיר, או משהו) בין יוני 2008 לעכשיו, ולא חתומים בחברת תקליטים גדולה ומבוססת, ורוצים להשתתף בתחרות בינלאומית שבין השופטים בה נמצאים טום ווייטס ואשתו, קת'לין ברנן, מ. וורד, סוזן ווגה, ג'ודי קולינס, זאק וויילד (וגם, מסיבות שאני לא מצליח להבין, פיט וונץ וביב ביואל, שהיא אמא של ליב טיילר), ישמחו לדעת שהתאריך האחרון להירשמות לתחרות הזאת, פרסי המוזיקה העצמאית 2009,  הוארך מהיום, ה-21 לאוגוסט, ליום רביעי, ה-15 בספטמבר.  ההרשמה היא כאן.

2. מלחיני כל העולם התאחדו

World Partyאם ההסטוריה היתה נכתבת באמצעות ווידאוקליפים, ההסטוריה הזאת בטח היתה מתחילה ב-"The Whole of the Moon" של ה-Waterboys. השיר הסוחף הזה מאמצע שנות השמונים מבוצע על ידי הלהקה הבריטית עתירת הנגנים, ובזמן שמייק סקוט מדמיין קשתות בענן, מאחוריו אפשר לראות, מתחזק את האקורדים המתגלגלים על הקלידים, את קרל וולינג'ר.   וולינג'ר לא החזיק מעמד בלהקה הרבה זמן – הוא החליט לעזוב אחרי האלבום השני, "This is the Sea", ממנו לקוח הלהיט הזה, ולהקים להקה משלו.  למייק סקוט, שהיו לו עוד שנים עשר או ארבעה עשר נגנים אחרים בלהקה באותו הזמן, לא היה אכפת, והם נפרדו ביחסים טובים – טובים עד כדי כך שחברי הלהקה התארחו בכמה מהשירים של הלהקה החדשה של וולינג'ר מאוחר יותר.

וולינג'ר התחיל את דרכו בלהקה משלו, World Party, שהורכבה בעיקר ממנו ומחברים מזדמנים שהגיעו להקליט איתו.  שם הלהקה היה שיקוף של הרעיונות הליברליים והירוקים (כמו באיכות הסביבה) שהיו לו – שלפעמים מצאו את דרכם למילות השירים שלו, כמו למשל "Ship of Fools", שהפך להיות הלהיט הכי מצליח מהאלבום הראשון שלו, "Private Revolution", אלבום שהשם שלו היה מבוסס בעיקר על העובדה שהאלבום הוקלט על ידי וולינג'ר עצמו, בחדר השינה שלו, והמילים של הלהיט הזה עדכניות גם היום – "תאוות בצע ואהבה לכסף יגררו אתכם רחוק מעבר לים האינסופי," הוא שר, "הם ישאירו אתכם צפים במים הרדודים, טובעים באוקיינוסים של ההסטוריה."

הוא החליט להתייאש מהעולם כבר באלבום השני, שנפתח בשיר "Is It Too Late?", אבל להמשיך לכתוב בשבילו שירים יפים – כאלה שמשלבים בתוכם בצורה אופטימלית רק את החלקים הטובים מהביטלס, מפרינס, מקרוסבי, מסטילס, מנאש ומיאנג – בעיקר מיאנג. האלבום השני, "Goodbye Jumbo", נחשב – גם שלושה אלבומים אחר כך – לאלבום הכי טוב של הלהקה. חברים מהעבר – נציגים נבחרים מה-Waterboys,  ושינייד או'קונור – שוולינג'ר עזר לכתוב ולהקליט את אלבום הבכורה שלה, "The Lion and the Cobra".  האלבום מכיל איזון זהיר של כל המרכיבים המוצלחים של הלהקה – שירים קליטים עתירי הרמוניות, מורכבים מבסיס פשוט של גיטרות, בס ותופים ומעוטרים בקלידים, מיתרים, חלילים ועיבודים אלקטרוניים, מילים שמורכבות בחלקן מתמונות מצב קודרות על ההווה והעתיד של העולם, ובחלקן מהרהורים אישיים של וולינג'ר, להיט אחד – "Way Down Now", ושיר אחד יפה במיוחד, "Love Street".

באלבום הבא, "Bang!", וולינג'ר אסף סביבו שני נגנים נוספים כדי להקים להקה יציבה ואמיתית, גייס את גאי צ'יימברס, כותב שירים, כדי שיעזור לו בכתיבת שניים מהשירים באלבום (צ'יימברס עזב אחרי האלבום הזה כדי לעזור לרובי וויליאמס לכתוב את השירים הטובים יותר שלו), והצליח למצוא סוף סוף את הסינגל האחד שהביא לו את תהילת העולם (הזמנית, אמנם) שהגיעה לו – "Is It Like Today" הפך להיות אחד מהלהיטים הגדולים והמושמעים יותר של 1993.  השיר עצמו הצליח לטפס ולהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי, האלבום הצליח להגיע למקום השני, וולינג'ר החליט לקחת גם הפעם הפסקה לפני האלבום הבא של הלהקה, שיצא רק ארבע שנים מאוחר יותר.  "Egyptology" (משחק מילים מורכב על האהבה של וולינג'ר לביטלס – החיפושית היתה חיה קדושה למצרים, וגם מופיעה בצילומים בחוברת האלבום) הורכב גם הוא מהאיזון הזהיר המוכר של הלהקה, והכיל גם הוא להיט גדול אחד – אבל לא בשביל World Party.  חברת התקליטים שהוציאה את האלבום (ואת כל האלבומים שלפניו), "קריזאליס", החליטה לתרום את אחד מהשירים של וולינג'ר מהאלבום, "She's the One", לרובי וויליאמס.  וויליאמס, שכל שיר שנגע בו באותה תקופה הפך להיות זהב, הצליח להביא את השיר הזה למקום הראשון ולזכות בעזרתו בכמה פרסים באותה השנה.  לוולינג'ר ולחשבון הבנק שלו זה רק עזר.  "אני יכול רק להודות לו על שביצע את השיר הזה," וולינג'ר אמר על הביצוע של וויליאמס.  "הוא אמנם שחט את החזיר שלי, אבל הבשר של החזיר הספיק לי לארבע שנים.  אם לא הוא, הילדים שלי לא היו יכולים להמשיך להיות בבית הספר, ואני לא הייתי יכול להמשיך להיות באולפן שלי."    אף על פי התרומה הכספית לוולינג'ר, הכעס על חברת התקליטים לא שכך, וולינג'ר החליט לעזוב את חברת התקליטים ולהתחיל להקליט בשביל עצמו.   בהמשך הדרך הוא רכש בחזרה מהחברה את הזכויות להקלטות האלבומים הקודמים שלו.

המשך הדרך כללה גם אלבום אחד, שזכה להתעלמות כמעט גורפת מעולם המוזיקה, אוסף אחד – "Best in Show", מפרצת אחת, שבעקבותיה וולינג'ר איבד את יכולת הדיבור (והשירה), ותהליך שיקום ארוך אחד שנמשך חמש שנים.  ב-2006, כשוולינג'ר יכל שוב לדבר, לשיר, ולחשוב על שירים חדשים, הוא חזר להקליט ולהופיע.  שירים חדשים יהפכו לאלבום חדש לקראת סוף השנה הזו, ואנחנו צריכים לקוות לעוד קצת מהאיזון העדין הזה.  ולפחות לעוד להיט קליט אחד שמחכה באמתחתו של וולינג'ר בדיוק לרגע הנכון.

זה הכל להשבוע.  עד השבוע הבא – לא ראיתי מעולם כל כך הרבה fuss מסביב לטריילר של סרט.  אבל, הוא מלך העולם והכל.

תגובה אחת ל“World Party”

  • nakamir הגיב:

    תודה שהזכרת לי את world party. האלבום egyptology יפה מאוד לדעתי. איזון עדין זו הגדרה מצוינת. עם goodbye jumbo דווקא קצת קשה לי, אני תופס אותו יותר מידי מטיף שם. בכל זאת השיר שלו שאני הכי אוהב בא משם – and i fell back alone. שיר פרידה עדין, מציאותי ועצוב/מהורהר ששכחתי ממנו לגמרי בשנים האחרונות.

תגובה