Grant Lee Buffalo
1. פוסט קטן על להקה גדולה
כשהצעדתי כאן לפני שבועיים חמישה עשר מתוך עשרים וחמישה שירים עצובים במיוחד (שאתם הייתם אמורים למצוא עוד עשרה מהם, ורק שניים הרימו את הכפפה, ויותר לגבי זה בהמשך), חתמתי את הרשימה באחד מהשירים האהובים עליי, של אחת מהלהקות האהובות עליי, שנקרא "Happiness". מאחר יותר נזכרתי, שלעוד להקה שאני אוהב יש שיר בשם הזה, וזה אפילו שיר שגורם לקונפליקט די רציני ולמחשבות לגבי הפרה של אחד מהחוקים הבסיסיים של עריכות אוספים שלי (לא לשים שני שירים עם אותו השם) בחלק השני של האוסף שאני משקיע בו הכי הרבה מאמץ (וגם לגבי זה עוד בהמשך).
השיר הזה, בכל אופן, נמצא בתוך אלבום שנקרא "Mighty Joe Moon", והוא שייך ללהקה שנקראת Grant Lee Buffalo – להקה קליפורנית שאפשר לתייק בתור אלט קאנטרי ואפשר גם לא. סולן הלהקה הזו וכותב השירים שלה הוא גרנט לי פיליפס – והוא מוציא את האלבומים שלו היום לבד, אחרי שהשיל מעליו את השם העודף של הלהקה ועוד שני חברים. אבל אולי רצוי להתחיל בהתחלה.
בראשית היתה להקה בשם Shiva Burlesque – שקמה בשנות ה-80 המאוחרות בלוס אנג'לס. מאד בדומה ללהקה בריטית משנות ה-80 (שאפילו קראה לעצמה על שם המתופף), המתופף של הלהקה הזו היה מכונת תופים, ואחרי שהוא נפטר הם צירפו אליהם מתופף אמיתי, הוציאו שני אלבומים אמיתיים והתפרקו – במיוחד מפני שהם היו להקה מאד לא מתאימה לנוף המוזיקלי בלוס אנג'לס באותן שנים (או במילים אחרות, L.A. Guns, Hollywood Roses והלהקה שהרכיבה את השמות של שתיהן לשמה שלה). שלושה מחברי הלהקה המשיכו ללהקה אחרת – Grant Lee Buffalo – והחליטו להמשיך שם את הקו הפולקי של להקתם הקודמת ולזנוח את הפאנק, שהיה מאפיין אחר של הלהקה.
Grant Lee Buffalo היו קיימים שבע שנים, במהלכן הם הוציאו חמישה אלבומים – Mighty Joe Moon הוא השני מהם. "Happiness", השיר מתוכו, נכתב בעקבות רעידת האדמה בלוס אנג'לס ב-1994 ורעידות האדמה האישיות של חברי הלהקה, בעקבותיו.
רק אחרי שהלהקה התפרקה ב-2001, ובאופן די זהה להרבה להקות אחרות שמצאו את מותן בטרם עת בשנות התשעים, העולם גילה אותם. בשנה אחת הם זכו להוציא אוסף, להשתתף בפסקולים של שלושה סרטים, וגרנט לי פיליפס עצמו התבקש להשתתף בסדרה "בנות גילמור", בתור הטרובדור העירוני, שמסתובב ברחבי העיירה עם גיטרה ומפוחית ומזמר שירים של Grant Lee Buffalo בפינות רחוב.
גרנט לי פיליפס עצמו המשיך בקריירת סולו והוציא ארבעה אלבומים בינתיים – האחרון שבהם, "Nineteeneighties", הוא מעין אלבום גרסאות כיסוי של שירים משנות השמונים – בין השאר, הוא מכיל את "I Often Dream of Trains" של רובין היצ'קוק, שגם Firewater מכסים באלבום גרסאות הכיסוי שלהם, "Songs We Should Have Written", וגם שיר של הלהקה ההיא, עם מכונת התופים המוזכרת בשם, וגם את "The Eternal" של Joy Division. מעריצים מושבעים של הלהקה והאיש יקנו את האלבום הזה כמו כל דבר אחר שהאיש מוציא, מעריצים פחות מושבעים ממליצים להימנע ולקנות, במקום, משהו של הלהקה עצמה, או את האלבום הבא שלו שיש בו שירים מקוריים – שאמור לצאת במהרה בימינו. [תיקון רטרואקטיבי: האלבום כבר יצא. אפשר להאזין לדוגמא ממנו כאן]
כאן, בכל מקרה, אפשר לראות קליפים לכמה מרגעי התהילה של הלהקה – בסטריאוסקופ, לא סתם. אם תצמידו את העיניים למסך תוכלו לראות את הסרטונים בתלת מימד. או לא.
כאן יש את השיר "Happiness" מלווה מונטאז' של סצינות מ"האוס". עושה רושם שזה תחביב די פופולרי ביוטיוב.
לסיום [שוב פוסט קצר הפעם. התנצלות והכל], לפני שבועיים הצעתי לכם להוסיך עשרה שירים לרשימת 25 השירים העצובים, ורק שני אנשים הרימו את הכפפה. אז, גבי וספטמבר כהן, אתם אלו שזוכים בעותקים (שניים מתוך השלושה היחידם שקיימים בעולם) של האוסף שלי שאני הכי גאה בו – הוא נקרא Nightmusic, והוא מכיל שירים שאני מגדיר בתור "שירים של שלוש בבוקר". אני אוסף בקפידה את השירים לאוספים בסדרה הזו, ואני עדיין עובד (בשבע השנים האחרונות) על האוסף השני בסדרה. עוד לא מצאתי את כל השירים שאמורים להיות שם. אם למישהו יש הצעה לשיר של שלוש בבוקר, אתם מוזמנים להשאיר אותה כאן בתגובה.
עד אז, שתהיה לכם שבת של שלווה ונחת והאזנה לכל האלבום המתקרב של דוד פרץ.
נשלח: 26 במאי, 2007 נושאים: להקות, סינגר-סונגרייטרים.
תגובות: 4
| טראקבק
אני מקווה שההצעות להלן הן לא בנאליות (למרות שיש כל כך הרבה שירים בנאליים מצויינים):
Sunhouse – Monkey Dead
Pink Floyd – Wearing the Inside Out
Radiohead – Climbing Up The Walls – Zero 7 Remix
שרון ליבשיץ – אתה בא אלי
Bob Dylan – Most of the Time
הצעה לשיר של 3 בבוקר…בשבילי 3 בבוקר זה בדרך כלל רצועת האלבומים הגדולים של 88fm בדרך הביתה מאיזה פאב שגורם לי לתהות למה בכלל אני הולך לפאבים. אז זה צריך להיות שיר מאיזשהו אלבום מופתי, ישראלי או לועזי. עד כמה שזה נדוש "Where The Streets Have No Name" של U2 מאוד נופל במשבצת, כמו גם איזשהו שיר של אהוד בנאי (אוהבים אותו שם ב-88). בהקשר אחר "Sleeping Pills" של Suede הוא מאוד 3 בבוקר, "Leif Erikson" של Interpol, ואולי גם "Open Your Arms" של Editors.
שמחה להכיר עוד מישהו שאוהב את grant lee buffalo, לא מכירה הרבה. אני חושבת שאת חצי מהעבודה עושה הקול והשירה של גרנט לי. גם אם השיר לא משהו, זמר כל כך טוב תמיד מקסים אותך (מה שנכון גם לגבי שירים לא הכי טובים של בואי)
אורן ידידי,
מספר שירים עושים לי את 3 בלילה:
Anathema – are you there
The Smashing pumpkins – Landslide
The Smashing pumpkins – Disarm
שלמה ארצי (אם מותר להזכיר פה את שמו) – אחרת אתה מת
דני רובס:
סלחי לי, או אני או הוא, זה לא אני (נדוש אבל הבן אדם תפור על 3 בלילה)