Versus the Spin – מהדורת מרץ
1. לפני הכל
נמרוד מטאפאס וטאפאס העיר, ואני חשבתי על זה והגעתי למסקנה שזה נכון, שמאחר ורוב האנשים שקוראים בלוגים כאלה ואחרים מקבלים אותם אליהם לקורא הרסס, זה לא ממש משנה להם מתי הם מקבלים עדכונים ולכן, עדכונים משלי לגבי העובדה שפוסט לא מתפרסם ביום שהוא אמור להתפרסם הם יותר מפריעים ממועילים. מכיוון שכך, לא יהיו יותר הודעות כשפוסט לא יתפרסם – במקום, יהיה רק ההד הרועם של חדר ריק שאמור להיות מלא. מצד אחד, זה עשוי לדרבן אותי בכל זאת להתעקש ולפרסם גם שהזמן הוא קצר. מצד שני, אם מישהו מכם חושב אחרת, זה הזמן להעיר בתגובות.
אחרי שראיתי את המחווה של מורפלקסיס לקהל שלו בשבוע יום ההולדת שלו, ואחרי ששמעתי על האתר הזה בכמה מקומות אחרים, החלטתי לראות מה כל הרעש מסביב ל-Bandcamp, ואני חייב להגיד שהם מציגים טיעון משכנע. כל כך משכנע, ששמתי שם את האלבום המלא האחרון שלי, "Outreach", אני מתכוון לשים שם את האי.פי. האחרון שלי, וגם האלבום החדש יהיה שם (ואולי אפילו, לתקופה קצרה, בחינם). הפינה הקטנה שלי באתר הזה עדיין בתהליכי בניה, אבל אתם מוזמנים לבוא ולהציץ.
2. Versus the Spin – מילות פתיחה
תחילת חודש היא גם, במילים אחרות, סוף של חודש אחר, ומכיוון שהיה לי כיף להכין את אוסף המתנה של חגיגות השנה השניה לגוספל, חשבתי שאני רוצה להכין אחד כזה, צנוע יותר, בסוף כל חודש – בשביל לסכם את החודש שעבר לא רק על הגוספל אלא גם על האוזניים שלי. כדרכן של מסורות, לפחות אצלי, זו עשויה להיות ארוכת שנים ומפותלת, או שהיא עשויה לחלחל לתהומות השכחה ולמצוא שם מקום רגוע רחוק מהעיניים שלנו. בכל אופן, הנה המהדורה הראשונה.
| 1 |  |
Muse – Sing for Absolution |
| כשהם הוציאו את האלבום הראשון שלהם, טיפה בים של להקות עם סולנים שהחליטו שפלצטו זה בעצם בסדר, אנשים טענו שהחושך מסביב לשירים שלהם נובע מהעובדה שהם נמצאים בצל של רדיוהד. כשהם הוציאו את האלבום האמיתי השלישי שלהם, אנשים הבינו שהם נמצאים בליגה אחרת לחלוטין – Muse הם סוס של טריק אחד, אמנם. אבל איזה טריק מרהיב זה. | ||
| 2 |  |
Ash – Innocent Smile |
| מתחת לשביבי הדיסטורשן שאופפים את האלבום הראשון שלהם, שלושת בני ה-19 האלה עושים בעצם מוזיקת פופ. השירים שלהם, לפחות באלבום הזה, נופלים בדרך כלל באחת משתי קטגוריות – שירי פופ פשוטים מאד או שירי פופ פשוטים מאד שמתחבאים מאחורי רוק כבד, מתקדם, נסיוני. זה, למשל, נופל בקטגוריה השניה. | ||
| 3 |  |
Jeff Buckley – The Sky is a Landfill |
| השיר שפותח את אלבום השאריות של ג'ף באקלי היה יכול בקלות לפתוח גם את האלבום האמיתי שהוא הוקלט בשבילו – הוא אוסף את כל מה שהיה טוב ב"Grace", אורז את הכל כמעט בשיר אחד ומשאיר את הקרקע נקיה לכל מה שבאקלי התכוון לעשות באלבום השני שלו, אם היה נשאר בחיים. | ||
| 4 |  |
Tin Machine – You Can't Talk |
| בסופו של דבר, אלו הרגעים שדיוויד בואי מרשה לריבס גברלס לנגן את שירי העם שלמד במסעותיו בחלל שהופכים את Tin Machine ללהקה מעניינת באמת. | ||
| 5 |  |
Riceboy Sleeps – Happiness |
| באמצע אלבום האוסף החדש של Red Hot, יש את השיר הזה, שנמצא כמו Sigur Ros עושים את המוזיקה שלהם לא רק בקצה השני של העולם אלא במרחק של מאה שנים מכאן – אני לא בטוח באיזה כיוון. | ||
| 6 |  |
Spinal Tap – Gimme Some Money |
| הלהקה הבדיונית בגלגול הבדיוני השני שלה. הבדיחה האמיתית היא כשאתה לא באמת צוחק. | ||
| 7 |  |
Fennesz – Grey Scale |
| כריסטיאן פנז משרטט את הים השחור בצלילים אפורים, מגורענים. | ||
| 8 |  |
Chuck E. Weiss – Jolie's Nightmare (Mr. House Dick) |
| צ'אק אי ווייס מספר את האנקדוטה על אל ג'ולסון והכלה הטריה שלו, בשיר רוק יהודי משובח. | ||
| 9 |  |
Dead Can Dance – In the Kingdom of the Blind the One Eyes Man is King |
| אחד מהשירים עם השמות הכי ארוכים והכי לא קשורים לשיר עצמו בבת אחת. אם יש את האנשים שמעדיפים את הביטלס ואלה שמעדיפים את האבנים המתגלגלות, ובנוסף יש את האנשים שמעדיפים את פול והאנשים שמעדיפים את ג'ון, אני גורס שיש אנשים שמעדיפים את ליסה ג'ררד ויש אנשים שמעדיפים את ברנדן פרי. אני בצד של פרי. | ||
| 10 |  |
Red Hot Chili Peppers – I Could Have Lied |
| שנים לפני שג'ון פרושיאנטה הוציא ארבעה עשר אלבומים בשנה, הוא הדגים רק קצת ממה שהוא יכול לעשות עם שיר ביהלום הנשכח הזה מהאלבום הכי מפורסם של הפלפלים האדומים החריפים. | ||
| 11 |  |
Alex Lloyd – Lucky Star |
| חברות תקליטים יעשו את זה בכל הזדמנות שתהיה להן, עד קץ הימים. אולי קצת אחר כך. תנו להם סוג אחד של זמר או להקה שמצליח והם מיד יחפשו עוד עשרה כאלה כדי לנסות ולחזור על אותה הצלחה. בתחילת המאה הזאת אד הארקורט זכה להצלחה מסוימת בתור סינגר סונגרייטר מעניין וחברות התקליטים מיד חיפשו עוד סינגר סונגרייטרים מעניינים. לפעמים זה הצליח להם. לפעמים, כמו במקרה של אלכס לויד, השירים עברו ליד אוזניים ששמעו כבר עשרות דברים כאלה באותו הזמן. במקום אחר, בזמן אחר, לויד היה קרוב לוודאי זה שמצליח. | ||
| 12 |  |
Pixies – Silver |
| אחרי אלבום שלם של שירים קצרים, משוננים, זועמים, מצחיקים, רועמים, מגיע הדבר הזה משום מקום, ומוכיח לנו שוב שזה לא מפתיע אותנו שהפיקסיז תמיד יפתיעו אותנו. |
את האוסף אפשר למצוא כאן, למשך השבועיים הקרובים. אין לו עטיפה או עיצוב כזה או אחר – אבל אולי באוסף של החודש הבא יהיה.
[תודות לפרנק זעתר, ואחרי מאבק ממושך ב-HTML וביכולות שלי להבין איך לבנות בו טבלאות, רשימת השירים כבר לא נראית כמו יצירה של אגם]
נשלח: 2 באפריל, 2009 נושאים: אוסף מתנה!.
תגובות: 1
| טראקבק
האמת היא שזה לא נורא, היצירה הזאת של אגם. 😉
בכל מקרה, אני ממליץ על שימוש בטבלאות, דבר לא הכי פשוט בוורדפרס, אבל אפשרי.