תפריט ראשי:

חיפוש באתר

Categories

מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

Tags

בלוגרול

Red, Hot and Blue

1. לפני הכל

דיוויד ביירן ובריאן אינו נכנסו לאולפן בשביל שיתוף הפעולה הרביעי שלהם (אחרי שני אלבומים של Talking Heads בהפקת אינו ואלבום משותף של השניים, "My Life in the Bush of Ghosts"), והם מוציאים עכשיו את האלבום המסקרן שלהם – "Everything That Happens Will Happen Today". תמורת כתובת המייל שלכם, כדי שיוכלו להציק לכם לגבי האלבום ומסע ההופעות שיבוא אחריו (ולטענתם, לא בשביל שום דבר אחר), אתם יכולים לקבל את הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Strange Overtones", להורדה.

2. מה זה אדום, כחול, ו… טוב, נו, לא

Red Hot and Blueהרעיון עצמו הוא מאד פשוט – לפנות ל-20 מוזיקאים עם מודעות חברתית או זיקה כזו או אחרת לנושא, לפנות מיד אחר כך ל-18 במאים ואמני ווידאו, ולשכנע אותם להתאחד כדי ליצור אלבום אוסף ייחודי שיהיו לו שתי מטרות – העלאת המודעות למחלת האיידס ואיסוף כסף כדי לתמוך במאבק במחלה. לג'ון קרלין, האיש עם הרעיון, זאת היתה ההתחלה של מסע מאד מוצלח ששילב בין פעילות צדקה לבין התרבות הפופולרית – מוזיקה, סרטים, אמנות וויזואלית, והצליח לגייס 7 מיליון דולר לטובת חקר האיידס, טיפול בחולים באיידס וסיוע להקמת מערכות זיהוי וטיפול במחלה במדינות שאין להן את היכולת הזו.

האלבום, אולי בזכות השם שנבחר לארגון הצדקה ("Red Hot" ) ואולי להיפך, היה אלבום מחווה לקול פורטר, מכותבי השירים הכי יפים בחצי הראשון של המאה ה-20 בארצות הברית. האמנים שנבחרו לאלבום היו בעיקר אמנים שהיו פופולריים במהלך העשור שקדם לאלבום, מה שהופך את רשימת האמנים למאד שנות השמונימית – ננה צ'רי, Fine Young Cannibals, ג'ימי סומרוויל, ליסה סטנספילד, Thompson Twins, Aztec Camera, ואיתם גם אמנים שצלחו את מחסום שנות השמונים – U2, במאמץ הצדקה הראשון שלהם, שינייד או'קונור, טום ווייטס, דיוויד ביירן, ואנני לנוקס, בין השאר.

כל אחד מהם ביצע שיר אחד של קול פורטר במגוון של דרכים – חלקם העדיפו להשאיר את השיר כמעט ללא שינוי, כדי להדגיש את היופי שבמקור – אנני לנוקס מחדשת את "Every Time We Say Goodbye" בגרסה פסנתרית ולא יומרנית, למשל, או קיי די לאנג מחדשת את השיר האהוב עליי של קול פורטר, "So In Love", בסגנון הג'אזי הקנדי שמאפיין את האלבומים המאוחרים יותר שלה. דיוויד ביירן לקח שישים מחבריו הקרובים ביותר, למשל, והכניס אותם לאולפן כדי לשיר איתו ביחד את "Don't Fence Me In", מנער את האבק מהשיר ומחזיר את אווירת הכיף המקורית שיש בשיר הזה.

אמנים אחרים החליטו להיות הרפתקניים יותר בגישה שלהם לשיר – גם ננה צ'רי, שפותחת את האלבום עם "I Got You Under My Skin", וגם ה-Jungle Brothers שמבצעים גרסת כיסוי ל-"I Get a Kick Out of You", הופכים את השירים של קול פורטר לשירי ראפ – והשירים האלה, שנכתבו בשנות ה-30, מתגלים כשירי ראפ לא רעים בכלל. טום ווייטס לוקח את "It's All Right With Me" והופך אותו לשיר שלו, על זעקות החצץ שלו והאווירה הג'אזית המתבקשת. U2, בתקופה הטובה שלהם – לקראת "Achtung Baby", מבצעים גרסה אלקטרונית ונבואית ל-"Night and Day", וכדי להמשיך ולהרגיל את העולם לשינוי התדמית הקרוב שלהם, מי שמביים את הקליפ לשיר הזה הוא ווים וונדרס.

אחד מהמאפיינים הגאוניים של Red Hot הוא השילוב של סוגים שונים של מדיה, והזדמנויות שונות לחשוף את הקהל למוזיקה ולאירוע התרבותי שהם משווקים באותו הזמן. הם מתחילים עם השיטה הזו כבר באלבום האוסף הראשון שלהם, כאשר הם מאפשרים ל-18 במאים ואמני ווידאו לקחת את השירים מהאלבום וליצור להם ווידאוקליפים, חלק מהם מהווים סרטי תעודה קטנים שמספרים על איידס, על ההשלכות החברתיות שלו ועל מה אפשר לעשות כדי להילחם בו. רצף הקליפים – על ידי במאים כמו ג'ים ג'רמוש, ג'ונתן דמי, ווים וונדרס, וניל ג'ורדן – שודר בטלוויזיה האמריקנית בתכנית מיוחדת, ו-16 שנה לאחר מכן, ניתן גם להשיג אותם באלבום מיוחד שכולל את הדיסק עצמו וגם את הקליפים, ביחד עם ראיונות מיוחדים עם האמנים שהשתתפו בפרויקט ועם אמנים נוספים.

יריית הפתיחה הזו סללה את הדרך לעוד ארבעה עשר אלבומי אוסף שמטרתם לעורר מודעות גבוהה יותר למחלת האיידס (על אחד מהם, No Alternative, כבר כתבתי כאן פעם). הייחוד שבכל אחד מהאוספים הוא הנושא שלו – אחרי האוסף השני, שהמטרה שלו היתה יותר איסוף כסף ופחות נושא אחיד, האוספים מתמקדים באוכלוסיות מסוימות שבהן המחלה קיימת, וכדי לספר על הדרך שבה האוכלוסיות האלה מתמודדות עם המחלה ועל הדרכים שבהן ניתן למנוע אותה שם, המוזיקה עצמה משקפת את התרבות של המקומות האלה – אחד מהאלבומים מספר על האיידס באמריקה הלטינית, והמוזיקה שבו מוקדשת ללהקות דרום אמריקניות (ואמריקניות לטיניות), שמנגנות רוק בספרדית. אלבום אחר מתייחס לאיידס בקרב האוכלוסיה האפריקנית-אמריקנית, והמוזיקה שבו היא שיתוף פעולה של אמני ג'אז ואמני היפ הופ. אלבומים נוספים מוקדשים לשילוב בין מוזיקה אלקטרונית לתנועת הביט, למוזיקת היפ הופ חדשה שהוקלטה במיוחד לצורך הפרויקט, וכמה מהאלבומים מהווים גם הם מחווה ליוצרים פורצי דרך: ג'ורג' גרשווין, דיוק אלינגטון, אנטוניו קרלוס ג'ובים ופלה קוטי.

זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא, צום קל.

תגובה