תפריט ראשי:

חיפוש באתר

Categories

דצמבר 2024
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

Tags

בלוגרול

דיוויד בואי: Scary Monsters

הגיע הזמן להקשיב לעוד אלבום של דיוויד בואי, והפעם הגענו, לשמחתי, לאלבום האהוב עליי של דיוויד בואי – "Scary Monsters (and Super Creeps)" – שמכיל גם את השיר האהוב עליי של דיוויד בואי, "Ashes to Ashes". הנה עשר עובדות, מעניינות יותר ומעניינות פחות, עליו:

1Scary Monsters (and Super Creeps) אחרי הביקורות המצוינות והאכזבה המסחרית של טרילוגיית ברלין שלו, דיוויד בואי ניסה מאד, והצליח, לשלב בין העליונות האמנותית וההצלחה המסחרית שרצה להשיג באלבום. כמה מצליח? האלבום נכנס ישר למקום הראשון במצעד הבריטי. כמה אהוב על מבקרים? המגזין Record Mirror נתן לאלבום שבעה כוכבים. הדירוג המקסימלי במגזין הוא חמישה.

2 עטיפת האלבום האחורית מציגה ציורים שנראים כמו שרטוטים לקראת העיצוב הסופי של עטיפות שלושת האלבומים של טרילוגיית ברלין – "Low", "Heroes" ו-"Lodger", והאלבום "Aladdin Sane" מ-1973. בואי הסביר שהם נמצאים שם כחלק מתהליך שלו של "השלת הפרסונות הקודמות שלו". דיוויד בואי השתמש באותה הטכניקה הוויזואלית גם באלבום "Hours", שבו הפרסונה החדשה של בואי מחזיקה את גופתו של הפרסונה של בואי מ-"Earthling".

3 הסאונד המיוחד, והמשונן, של רוב השירים באלבום, הוא תרומה של שני אנשים: רוברט פריפ, הגיטריסט והסולן של King Crimson שחזר לאלבום הזה אחרי שהשתתף גם בהקלטת "Heroes", וצ'אק האמר – האיש שאחראי על הפתיחה של "Ashes to Ashes" על גיטרה-סינתיסייזר. שני הגיטריסטים האלה, ביחד עם אלן הולדסוורת', הם החלוצים של הסינתי-גיטרה.

4 המוזיקה שאפשר לשמוע בפתיחת ההופעות של Nine Inch Nails – גם ההופעה שהיתה כאן אצלנו – היא סמפול הפוך של המוזיקה הפותחת את האלבום – הצלילים הראשונים של "It's No Game (part 1)". עד כמה האלבום השפיע על התפוקה המוזיקלית של טרנט רזנור אני לא יודע – אבל הוא החזיר את הטובה, גדולה ככל שתהיה, בקונצרט יום ההולדת ה-50 של דיוויד בואי כששר איתו את שיר הנושא של האלבום הזה.

5 "Ashes to Ashes" הוגדר, כשיצא, בתור השיר עם הכי הרבה מסרים לשניה. המסר העיקרי שלו, לדברי דיוויד בואי, הוא "סיכום של שנות ה-70 בשבילי". הפזמון – "Strung out in heaven's high, hitting an all time low" – מתייחס גם לתקופת ההתמכרות לסמים המסיבית שלו שלפני הטרילוגיה הברלינאית, גם לטרילוגיה הברלינאית עצמה וגם לחוסר ההצלחה המסחרית שלה, בבת אחת, למשל. את החשיפה של מייג'ור טום כמכור לסמים – מין הודאה בתיאוריה של הרבה אנשים למשמעות האמיתית של "Space Oddity" – דיוויד בואי הודה במספר מקרים שהוסיף כבדיחה.

6 הנה פרט טריוויה שאתם בטח מכירים, אבל לא: האשה המבוגרת שמטיילת עם דיוויד בואי בתלבושת פיירו שלו על חוף הים, בסוף הקליפ ל"Ashes to Ashes", היא לא באמת אמא שלו. היא סתם שחקנית.

7 אחרי הפסקה של שלושה אלבומים – הטרילוגיה הברלינאית – דיוויד בואי חוזר למסורת של גרסת כיסוי אחת לפחות בכל אלבום, ומבצע את "Kingdom Come" של טום וורליין, הסולן והגיטריסט של Television. השיר שבא מיד אחריו – "Because You're Young" – הוא דווקא לא גרסת כיסוי, על אף שהוא נשמע ככה. פיט טאונסנד מנגנן בו בגיטרה.

8 האלבום הזה הוא עוד אחד בשרשרת של אלבומי חצי-קונספט שבואי התחיל, בבניית קשר עלילתי מעורפל בין השירים, וזנח בסופו של דבר. הקשר העלילתי שאפשר למצוא כאן, שמשרטט תמונה של עתיד טוטליטרי, קר וטכנולוגי, בא לידי ביטוי בעיקר ב-"Ashes to Ashes", "Fashion" וב-"Scream Like a Baby". אם מאד מתאמצים, אפשר למצוא הקשרים גם בשירים אחרים.

9 קיימות עוד שלוש גרסאות של "`Ashes to Ashes" – בבוטלגים ובסינגלים שיצאו במקביל להוצאת הסינגל הראשי – אבל אף אחת מהן היא לא הגרסה-הארוכה-יותר המיתולוגית, שהאגדה מספרת שהיא באורך של 12 דקות ומכילה עוד מספר בתים. גרסאות הבוטלגים הן מזויפות, וגרסת הסינגל, שזכתה לשם "The Continuing Story of Major Tom", היא השיר "Space Oddity" – בגלגולו החדש, מחובר בקרוספייד ל-"Ashes to Ashes", בלי שום שינוי לאף אחד מהשירים.

10 אחד מהאנשים שצועדים מאחורי דיוויד בואי בתלבושות דתיות מוזרות בקליפ ל-"Ashes to Ashes" הוא סטיב סטריינג', הסולן של Visage, אחת מהלהקות שהושפעו מהמוזיקה ומהדימוי הוויזואלי של בואי באלבום הזה – כמו שאפשר לראות ולשמוע בסינגל שלהם שיצא מאוחר יותר באותה שנה, "Fade to Gray".

זה הכל להשבוע. עד השבוע הבא – איך אפשר שלא ללכת לראות סרט, שזה מה שה-villain בו עשה פעם?

תגובה