The gospel according to whom

יומבלוג שמח!

לאלו מכם שברגעים אלה ממש צופים בג'וני ליידון מפזז ומזמר על במה בגני התערוכה – קנאה. היום, בנוסף לפסטיבל הייניקן שנתחם בין שני ימי הוועידה המוזיקלית של הייניקן, גם מתרחש יום הבלוג הבינלאומי, שהתאריך שלו נקבע מפני שהתאריך – 3108 – נראה קצת כמו המילה האנגלית blog אם ממצמצים ממש ומסיטים את הראש הצידה.   המטרה העיקרית של יום הבלוג הבינלאומי היא להכיר לקוראי בלוגים, בלוגים אחרים שהם לא מכירים.  אלה יכולים להיות (אולי צריכים להיות) בלוגים צנועים יחסית, של כותבים אלמוניים יחסית, ששווה להסיט אליהם את אור הזרקורים, לפחות ביום המיוחד הזה.

אבל אני מעדיף ללכת נגד הזרם הפעם ולהציג לכם חמישה בלוגים, ברובם של אנשים שבחוגים מסוימים נחשבים למפורסמים.  אבל הפרספקטיבה שלהם – וגם העובדה שבחלק מהמקרים האנשים העסוקים מאד האלה מוצאים זמן לכתוב את הבלוג שלהם – היא מעניינת לכשלעצמה, וגם היא ראויה לאור הזרקורים היום.  אז הנה:

1   אלף דברים מגניבים

הבלוג הזה התחיל מערימה של דברים לא טובים שקרו לבחור בשם ניל פסריצ'ה.  הוא עבר לעיר חדשה ביחד עם החברה שלו, וכמעט מיד אחר כך מערכת היחסים הארוכה הזאת נגמרה, והשאירה את ניל לבד, בעיר ענקית שהוא לא מכיר, מנסה להסתגל להמון דברים חדשים בבת אחת.  קצת לפני, או קצת אחרי, חבר טוב שלו החליט להיעלם, קרוב לוודאי להתאבד.  הוא היה יכול בקלות לשקול, אפילו ברצינות, אפילו יותר מפעם אחת, גם הוא את האופציה הזאת.  במקום זה הוא החליט לפתוח את הבלוג הזה ולהתחיל לספור – 1000 דברים מגניבים, שעושים אותו שמח.  דברים קטנים, טריוויאליים, שברוב המקרים אנחנו חולפים על פניהם בלי לשים לב – דברים שאולי משמחים גם אותנו אבל אנחנו לא מקדישים להם מספיק זמן.  אבל עכשיו, בבלוקים קצרים יותר וארוכים יותר, ניל פסריצ'ה מסביר לנו למה אנחנו אוהבים את הדברים האלה, ואנחנו מקדישים זמן לקרוא לגבי זה.   אני לא יודע מה הולך לקרות כשהבלוג הזה, שכבר הספיק לזכות ב-webby השנה, לצאת בתור ספר ולהיות מוזכר בהרבה מאד מגזינים ואתרים, יגיע לאלף דברים, אבל בינתיים שווה להיות חלק מהחוויה, ולו רק כדי לעבור, פעם בכמה זמן, בבלוג הזה ולחייך למראה הדבר הקטן הנוסף שפסריצ'ה הצליח למצוא, ושאנחנו פספסנו, בגלל שהחיים שלנו עוברים הרבה יותר מדי מהר.

2    המאמרים של פול גרהם

פול גרהם, מהמייסדים של אגף העסקים הקטנים של Yahoo ומהמעטים שמצאו לעצמם את אותו מסלול בימים המוקדמים של עמק הסיליקון – התעשרות מהירה בעקבות התפתחות מטאורית של חברה או מכירה שלה לחברה גדולה יותר, ומעבר לצד המממן של סטארט-אפים וחברות קטנות יותר, הוא מלאך.  או כך לפחות הוא מוגדר בעגה המקצועית.   מלאך הוא מישהו שמממן, כמעט לבדו, את פעילותה של חברה מתחילה, עד שזו מצליחה לבסס את המודל העסקי שלה ולהרוויח כסף.  ברוב המקרים גם המלאך מרוויח, בזכות מניות של החברה או אחוזים מרווחים.  גרהם, שהקים קבוצת השקעה שנקראת Y-Combinator, לא מסתפק בלתת כסף.  הוא לא מאמין במשקיעים שרק נותנים את הכסף ומתעניינים מדי פעם מתי הם הולכים לקבל אותו בחזרה.  פעם בשנה, עשרות חברות קטנות באות להציג את מרכולתן לצוות המשקיעים של Y-Combinator, וקבוצת ההשקעה בוחרת כמות קטנה מאד של חברות ומשקיעה בהן את הכסף הנדרש.  אבל זה לא מסתיים שם – כל החברות האלה זוכות לשנה שלמה של ייעוץ ותמיכה מחלק מהאנשים הכי מנוסים בעמק הסיליקון.  ובסופו של דבר, גם אחרי השנה הזו הקשרים, הידידויות והנסיון שצברו מקימי החברות האלה עוזרים להם להמשיך ולהתקדם קדימה.   גרהם חולק הרבה מהידע שלו, מהתובנות שלו ומהפילוסופיה שלו לגבי סטארט-אפים, והשקעה, וטכנולוגיה, והכל, במאמרים שלו, שיש להם אגף שמוקדש להם באתר שלו.  זה לא ממש בלוג במובן המקובל של המילה – אין פה תאריכים ליד הפוסטים והם בדרך כלל לא מפורסמים בתדירות קבועה.  אבל הם שם, והם מאד מעניינים, ואפשר לקרוא אותם בהלך מחשבה אחר:  כל דבר, הרי, הוא סוג של סטארט-אפ.  ילד זה סטארט-אפ.  להקה חדשה זה סטארט-אפ.  פרויקט מטורף של שיפוץ שהחלטתם לפרוץ בו הוא סטארט-אפ.  ולכן, כל עצה של גרהם היא טובה לכל ענף של החיים.

3   הבלוג של סת' גודין

סת' גודין הוא איש שיווק.  הוא איש שיווק מומחה, שמוזמן לדבר בהרבה מאד מקומות, כמו גם TED, ואומר דברים מאד מעניינים.  בין הדברים המעניינים שהוא אומר, וגם כותב בבלוג שלו, אפשר למצוא שכמעט לכל דבר בעולם יש איזשהו שיקול של שיווק.  אתם תהיו מופתעים, כשתקראו את הבלוג שלו לאורך זמן, אילו שיקולים שיווקיים נמצאים בדברים הכי טריוויאליים שמקיפים אתכם, ואיך הם מתוכננים כדי לגרום לכם לרצות יותר, לקנות יותר, ולהרגיש שכל העולם ממהר יותר.

4   הבלוג של ניל גיימן

ניל גיימן הוא אחד מהסופרים האהובים עליי, והוא סופר פורה במיוחד – גם מבחינת כמות הספרים, והסיפורים, והמאמרים שהוא כותב, וגם מבחינת הדברים שהוא עושה מסביב לספרים האלה.  הוא עושה רושם של אדם שהדבר שהוא הכי נהנה לעשות בעולם הוא לכתוב, ומה טבעי יותר בשביל אדם כזה מלכתוב בלוג.  ואכן, הבלוג של ניל גיימן מספק איזושהי הצצה לחיים של האיש הזה, שהם באופן טבעי טיפה יותר מעניינים משלנו – הוא מספר על בדיוק מה הוא עושה, ולאן הוא נוסע, ולמה, וחולק איתנו איך היה להקריא סיפורים שלו על רקע של רביעיית מיתרים בבית האופרה בסידני, וכמה ימים אחר כך הוא חולק איתנו איך זה להיות בקריאת תסריט באולפנים שבהם מצלמים את "דוקטור הו", שבשבילה גיימן כתב פרק לעונה הבאה.  ביחד עם כל התיאורים והסיפורים האלה – והוא מפרסם מדי פעם גם סיפורים שלו, שלא מצאו את מקומם בקבצים שלו, באנתולוגיות או במגזינים – הוא גם משתדל לענות על מיילים שמגיעים אליו מקוראים, מיילים שהתשובה עליהם יכולה להיות מעניינת גם לקוראים האחרים (וגם כאלה, לפעמים, שלא).

5  הבלוג של ריצ'רד ברנסון

ריצ'רד ברנסון הוא המייסד והמנהל של Virgin, שהיא חברה שעושה כל כך הרבה דברים, שקשה להגדיר מה בדיוק היא עושה.  בין כל שאר הדברים שברנסון עושה בזמן הפנוי שלו, הוא גם עוסק בהרבה פעילות צדקה ותמיכה, ומקדיש זמן לאחד מהתחביבים שלו – שבירת שיאים פסיכיים כמו חציית תעלת למנש בגלישת עפיפונים (זה, בכל אופן, השיא החדש שהוא ובני המשפחה שלו מנסים לשבור – בינתיים בלי הצלחה).   גם ברנסון, בדומה לניל גיימן, מעדכן לעתים קרובות יחסית לגבי מה שהוא עושה, איפה הוא נמצא ואיך החיים מתייחסים אליו, ומכיוון שהוא המייסד והמנהל של חברה גדולה שכזו, ומכיוון שאחד מהתחביבים שלו כרוך בנסיון להפוך ספורט אתגרי לספורט עוד יותר אתגרי, ומכיוון שהוא עוסק הרבה בנסיונות להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר לכולם, העדכונים שלו לגבי מה הוא עושה, איפה הוא נמצא ואיך החיים מתייחסים אליו הם גם הרבה יותר מעניינים.

זהו.  בסוף השבוע יהיה כאן פוסט נוסף, כרגיל.   זה, אגב, הפוסט ה-250 בדיוק.   מספר עגול כזה.