תפריט ראשי:

חיפוש באתר

Categories

אפריל 2019
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

Tags

בלוגרול

שלושה שירים

1.   Hey There Delilah

בנסיעת מונית בדרך ממקום אחד למקום אחר, הרדיו היה מכוון על תחנה שנהגי מוניות בדרך כלל לא מקשיבים אליה, ושיר שהתנגן תפס את תשומת ליבי.  זה שיר די פשוט – יש בו בסך הכל שירה וגיטרה אקוסטית, אולי עוד כמה כלים שנבלעים בתוך האווירה הסגפנית של השיר – אבל זה בדיוק הכלי להעביר בתוכו את המילים של השיר, מילים שמביעות בעיקר געגוע בין שני אנשים, אחת חיה בניו יורק והשני, כנראה, עדיין בשיקגו.

חיכיתי בסבלנות לסוף השיר, אבל אף אחד לא אמר איך קוראים לו.  למזלי, שם השיר חוזר בו די הרבה ולפי מספר החזרות הבנתי שיש סיכוי סביר שאמצא אותו.  הלהקה ששרה אותו נקראת Plain White T's, ומסתבר שהשיר הוא להיט לא קטן – בשבוע שעבר הוא הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד האמריקאי.  בהקשבה לשירים האחרים של הלהקה מהאלבום האחרון, עושה רושם שהשיר הזה הוא דווקא היוצא מן הכלל ולא הכלל של המוזיקה שלהם.  עושה רושם שהם משתמשים באותה תבנית שאינקובוס השתמשו בה כשהצליחו לפרוץ אל המיינסטרים עם Drive – רק שעושה רושם שהמוזיקה של אינקובוס היא יותר מתוחכמת.

הלהקה קיימת כבר מאז 2001 והאלבום הנוכחי שלהם הוא הרביעי, כשהשיר הספציפי הזה לקוח מ-EP נפרד שיצא בין האלבום הקודם לאחרון.  הם הוקמו באיזשהו פרבר של שיקגו, והמוזיקה האופיינית להם נוטה יותר בכיוון הפאנק-פופ.  כך שהשיר הזה, עושה רושם, נועד לרכך את המכה שעשויה לבוא בסינגלים הבאים.

2.   Chris Mills – Borderline

את כריס מילס זכיתי להכיר באוסף שהכין לי חבר מאנגליה בשם ריצ'רד לוק.  הוא הכין אוסף מבוא לאלט קאנטרי, והמוזיקה של כריס מילס יכולה להיכנס, איכשהו, אם מקמטים את הקצוות שלה, בתוך הרובריקה הזאת. הוא עושה בעיקר רוק חשמלי בועט מהמחוזות של ברוס ספרינגסטין, או רוק אקוסטי שקט – שהשיר הזה הוא אחת מהדוגמאות שלו.   המילים של מילס בדרך כלל מכוונות למקומות רגישים ומצליחות לפגוע, לעתים קרובות בעצמו.  חלק מהשירים שלו תוארו על ידי מבקרים שונים במקומות שונים כ"רחמים עצמיים" ויש בזה איזושהי מידה של אמת, גם בשיר הזה – "מקרה גבולי", בתרגום חופשי.  "בכל פעם שאני רואה את פנייך," הוא אומר שם. "אני יכול לשמוע את הלב שלי נשבר.  אני יודע שזה רק צליל קטן, אבל בראש שלי הוא כל כך חזק".

הלינק שמלווה את הקטע הזה מאפשר להקשיב רק לחלק קטן מהשיר, אבל בתור פיצוי הבאתי כאן כמה שירים מייצגים אחרים – שהם אולי קצת יותר רועשים ובועטים:

Escape from New York

Suicide Note

3.   Colin Hay – Waiting for My Real Life to Begin

יש זמרים שהקול שלהם מרגיע אותי, רק בזכות זה שהוא שם, ולא משנה מה הם ישירו.  ג'ימי נייל, למשל.  או מיק האקנל.  קולין היי הוא גם אחד מהזמרים האלה, ואחרי שגיאחה בחר בשיר שלו כשיר הסיום של העונג שלו השבוע, זה נתן לי חשק להוסיף גם אותו לרשימת השירים הקטנה שלי השבוע.   את הקול שלו אתם עשויים לזהות משני להיטים של שנות ה-80 – "Down Under" ו"Who Can It Be Now?"  – ומהלהקה שאחראית עליהם, Men at Work האוסטרלית.  אחרי שהלהקה התפרקה והיי יצא לקריירת סולו מצליחה פחות או יותר (גם ובעיקר בזכות שילוב של חומרים של הלהקה המקורית בהופעות), מתברר שהבחור כותב שירים מוכשר גם כשהוא לבדו.  השירים שלו הם בדרך כלל מאד פשוטים – והוא מתעלה על עצמו כשהוא מלווה את עצמו רק בגיטרה, כמו שהוא עושה באלבום "Going Somewhere", שמכיל גרסאות אקוסטיות לשירים מהאלבום הקודם, "Transcedental Highway", ושירים חדשים בגרסאות אקוסטיות.   את קולין היי הכרתי בזכות בן דוד שלי ששמע שיר שלו בפרק של Scrubs והמליץ לי עליו.  מאוחר יותר גם גיליתי ששיר שלו מופיע, באוופן לא מפתיע כל כך, כשחושבים על זה, בפסקול של "Garden State".  מאוחר עוד יותר גיליתי מאיפה הקול הזה מוכר לי.  מחקר קצר שעשיתי בשביל הפוסט הזה מראה שבניגוד למה שחשבתי, לבחור יש די הרבה אלבומים – האחרון שבהם יצא באפריל השנה.

זה הכל להשבוע (שוב קצר. שוב מתנצל).  עד שבוע הבא, שתהיה דרך מוצלחת – ואם אתם צריכים, קצת עזרה.

תגובה