The gospel according to whom

1. לפני הכל

Rolling Stone עושים את אחד מהדברים האלה שממלאים דפים של מגזין והם גם, בדרך כלל, מעניינים – הם בוחרים את 100 הזמרים הטובים ביותר – על סמך דעתם של זמרים אחרים.  והזמרים עצמם כותבים את המאמרים הקצרים. ואם אתם לא מאמינים למה שהזמרים האלה כותבים, אתם יכולים להקשיב שם לכמות נכבדת של שירים שלהם ולהשתכנע בעצמכם.  אפשר לקרוא את הכל באתר שלהם, ולחסוך את דפי המגזין.

פינת המתים המוזיקליים השבועית:   מיטש מיטשל, המתופף של The Jimmie Hendrix Experience, נפטר בשבוע שעבר בגיל 61 בחדר המלון שלו לאחר הופעה של להקת מחווה ללהקה המקורית שלו שנקראת Experience Hendrix.  בזאת נסגרה רשימת החברים החיים בטריו הזה.   וגם מרים מקבה, זמרת דרום אפריקאית פורצת דרך, נפטרה בשבוע האחרון בגיל 76, גם היא אחרי הופעה.

והנה קונטרה מוזיקלית לקווין בייקון:  שש דרגות לרוי אורביסון.  או… כמעט.  למיטיבי לכת:  דרגה אחת מקשרת בין רוי אורביסון לבין קווין בייקון.  מהי?

2.  השמש זורחת כאן רק על זהובי השיער

העצה הראשונה והכי יעילה לגבי מוזיקה, כל סוג של מוזיקה, היא:  אל תאמינו לכל מה שאתם שומעים.  קחו לדוגמא את אלחנדרו אסקובדו.  אם מקשיבים לאלבום האחרון שלו, "Real Animal", המסקנות המתבקשות והמיידיות הן שהוא איזשהו חיקוי דרום אמריקני לברוס ספרינגסטין – שירי רוק כוחניים, אמריקניים, נוטפים מהתמצית של האמריקניות.  אם תוסיפו לזה את העובדה שמנהל העסקים החדש שלו הוא אותו מנהל עסקים של ברוס ספרינגסטין, וכתוצאה מכך, שהוא זכה לבצע את הסינגל הראשון מתוך האלבום האחרון ביחד עם ברוס ספרינגסטין וה-E Street Band, מה שקרוב לוודאי נשמע כמו ברוס ספרינגסטין מבצע שיר של ברוס ספרינגסטין עם אורח, קרוב לוודאי שזה לא ייראה כמו דבר רע שתטעו לחלוטין לגבי אלחנדרו אסקובדו.

ואם אלו המסקנות הראשונות והמיידיות מהקשבה לכמה שירים מתוך האלבום האחרון, אתם באמת טועים.  תשקלו את העובדה הבאה נגד המסקנות האלה:  כשאלחנדרו אסקובדו, שמתמודד חיים שלמים עם מחלת הצהבת, ונאלץ להיות מאושפז במצב קריטי במשך תקופה מסוימת בתחילת העשור הזה בגלל סיבוכים של המחלה הזאת, וכשהחסכונות המעטים והרווחים המעטים של האלבומים הקודמים שלו לא הספיקו כדי להתמודד עם חשבונות הטיפולים והאשפוז במדינה נטולת ביטוח הבריאות המסובסד הזאת, אלו חלק מהאנשים שהתאספו כדי להקליט אלבום כפול של גרסאות כיסוי לשירים שלו – לוסינדה וויליאמס, קלקסיקו, ג'ון קייל, Cowboy Junkies, האווי גלב, איאן האנטר,  Jaywalks, מ. וורד, סטיב ארל, וויק צ'סנאט, קייטלין קארי (לשעבר ב-Whiskeytown), חלקים נכבדים מהמשפחה המוזיקלית שלו (האחיינית שלו, למשל, היא Shiela E, שהיתה פעם מתופפת של פרינס), וחלק מלהקות העבר שלו.

זה פחות או יותר הסיפור של אלחנדרו אסקובדו,  בן טקסני למשפחה מקסיקנית עתירת מוזיקאים – כמעט כל אחד מהאחים שלו הוא מוזיקאי בזכות עצמו, וגם, כאמור, הבת של אחד האחים – שהקריירה המוזיקלית שלו מכירה בעיקר עליות חדות וירידות חדות אבל מעט מאד מצבים של יציבות.  הוא התחיל את דרכו בלהקת פאנק בשם The Nuns שלא זכתה להצלחה מרובה והמשיך את דרכו בלהקת קאנטרי-פאנק בשם Rank and File שזכתה להצלחה קצת יותר נרחבת.  EMI החתימה את הלהקה אבל זרקה אותה אחרי שלושה אלבומים.  אלחנדרו אסקובדו התחיל לפלס את דרכו אז, בחלק השני של שנות השמונים, באלבומי סולו.  שישה אלבומים, בין סוף שנות השמונים ל-2001, היו מספיקים בשביל אמני הקאנטרי האלטרנטיבי להבין שמדובר באחד מכותבי השירים המוצלחים ביותר שהתת-ז'אנר הזה אי פעם הצמיח.  Whiskeytown, יקירי הקאנטרי האלטרנטיבי באותה התקופה, הזמינו אותו לנגן איתם באלבום "Stranger's Almanac".  המגזין No Depression, שהמציא את המונח "קאנטרי אלטרנטיבי" וטיפח אותו, החליט ב-1998 שאסקובדו הוא אמן העשור.   האלבום השישי, "A Man Under the Influence", הצליח הרבה יותר מהאלבומים הקודמים ואסקובדו המשיך להשפיע על יותר ויותר אמנים, אבל אז הוא חלה ואושפז ונאלץ להיעלם שוב מהמסלול התלול והמפרך אל ההצלחה.  לקחו לו שנתיים להחלים, ולהחזיר את ההוצאות המרובות של האשפוז שלו, בעזרת כל אותם האמנים שהושפעו ממנו ושהעריכו את התרומה שלו לקאנטרי האלטרנטיבי, ושני אלבומים נוספים שמקרבים אותו יותר אל התהילה שהוא צריך כבר להשיג.  הפעם זה ברוס ספרינגסטין שנוכח לדעת כמה האיש הזה מוכשר, ובפעם הבאה זה יהיה שאר העולם.

בדף החללשלי שלו אפשר לראות סרטוני ווידאו מהופעות אחרונות – כולל הופעה שבה הוא מסביר למה אחד מהשירים הידועים יותר שלו, "Castanets", מנוגן כעת בפעם הראשונה בהופעה אחרי הגליה עצמית של ביצוע השיר.   וגם – כמה דוגמאות למה שהוא יודע לעשות כשהוא לא מחובר עד כדי כך לחשמל.

זה הכל להשבוע.  עד השבוע הבא – לחברת התקליטים "Chess" קראו בשנות החמישים "תקליטי קדילאק" מפני שככל שהיא הצליחה יותר, ליותר אמנים שהיו חתומים בה היתה היכולת לקנות קדילאק.  עכשיו, בתקווה בברכתו של פיל צ'ס, יש גם סרט בשם הזה.