תפריט ראשי:

חיפוש באתר

Categories

מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

Tags

בלוגרול

Lift to Experience

1.  לפני הכל

לורי אנדרסון, שבאה לשתי הופעות כאן בתחילת השבוע הבא, עושה לנו את הדילמה להרבה יותר קשה מאחר והיא מביאה איתה גם את בן זוגה, והוא – זאת אומרת לו ריד – יעלה לשיר איתה כמה שירים.

וגם Blue Men Group עומדים להגיע לארץ – גם זה סוג של מוזיקה.

2. עומד ומחכה מתחת ל-x בטקסס
Lift to experienceהעולם מתחלק לכמה סוגים של אנשים.  יש אנשים ששונאים את טקסס.  יש אנשים שאדישים לטקסס – לא אכפת להם לכאן או לכאן.  יש אנשים שאוהבים את טקסס.  יש אנשים שמאד אוהבים את טקסס.  ויש את ג'וש ט. פירסון.

בשנת 2001, אחרי חמש שנים של טיולים בדרכים מאובקות בטקסס והופעות במועדונים שכוחי אל יותר או פחות, להקה בשם Lift to Experience הוציאה את אלבום הבכורה שלה – אלבום יומרני וכבד, מלא בדימויים תנ"כיים של דם, ואש, ותמרות עשן – אלבום שמספר סיפור.  ג'וש ט. פירסון, לראשו כובע סטטסון מורם שוליים, בשיער ארוך ופיאות לחיים אימתניות שגורמות לו להיראות כאילו הוא נמלט מתוך ספר של דיקנס ומצא מחסה בטקסס, הוא נביא זעם.  הוא מספר על סוף העולם, על המלאכים שיירדו מהשמיים, על התהפוכות שיהיו כאן ועל השלווה האינסופית שתהיה אחר כך.  לעיר המובטחת, אליה הולכים לעלות כל החיים וכל המתים ביום שבו המשיח יגיע, קוראים עדיין ירושלים.  אבל היא לא נמצאת בישראל.  היא נמצאת בטקסס.  ככה – "אלבום קונספט על סוף העולם כשהארץ המובטחת היא טקסס" – מתאר ג'וש ט. פירסון את האלבום שכתב.

"The Texas-Jerusalem Crossroads" הוא סוג של אלבום מופת מכל כיוון שמתייחסים אליו.  אולי אלבום מופת דווקא בגלל שקשה להתחיל להתייחס אליו – השירים שם, עטורי דימויים נוצריים זועמים על סוף העולם, על מלאכים אוחזים בנשק שצועדים בטורים ארוכים אל תוך רחובות העיר, על השמיים מתמוטטים על האדמה.  ג'וש ט. פירסון, האיש שהוביל את הלהקה וכתב את כל השירים שלה, מגיע ממקום כזה – הוא יודע על מה הוא מדבר.   הוא גדל בקהילה פנטקוסטלית דרומית, שאביו היה המטיף שלה – ובכל יום ראשון הוא שמע סיפורים נבחרים מהברית החדשה ומהגרסאות הפחות נעימות שלה.  בגיל 13, אחרי שחבר הראה לו איך לנגן על גיטרה שיר של "הלהקה הכופרת" U2, הוא התחיל להתחבט בין הרצון לשמור על האמונה שלו ועל האמונים שלו לכנסיה, לבין הרצון שלו להתחיל לנגן, לכתוב ולשיר ולהיות אחד מהמוזיקאים הכופרים שאביו הטיף נגדם.    את רוב השירים באלבום הבכורה שכתב והקליט ביחד עם שני חברים מדנטון, טקסס – גם הם מגיעים מרקע נוצרי כזה או אחר – הוא כתב כשעבד בחוות סוסים בדנטון, בזמן שהוא מוציא את הסוסים למרעה ומביט סביב על כל מה שיש שם.  מסביב גבעות, עצים, עננים, חוות רחוקות;  בתוך העיניים שלו, להבות אדירות בגודל של גורדי שחקים, מתים חיים וחיים מתים, וטורים של מלאכים יורדים מהשמיים כאילו הם מדרגות נעות.

התיאורים האלה, של נבואות זעם ושל סוף העולם, מעוררים בדמיון מוזיקה הרבה יותר כוחנית, מהירה ודרומית – אבל המוזיקה של Lift to Experience היא רגועה, מלודית ומורכבת.  השלישיה הזאת – גיטרה, בס ותופים – מסוגלת אמנם להוציא רעש שלא צריך לבייש להקות גדולות ועמוסות גיטרות יותר מהם, אבל הם מעדיפים שלא.  קולו של פירסון נושא אותנו מעבר לתיאורים האפוקליפטיים שבאלבום בצורה שגורמת לנו לחשוב שלא מדובר פה בנבואות זעם אלא בדיווחים חדשותיים יבשים.

הלהקה עצמה לא שרדה את האפוקליפסה.  אחרי האלבום האחד הזה וכמות לא גדולה של הופעות ושל טרגדיות אישיות, כל אחד משלושת חברי הלהקה הלך לדרכו.  פירסון ממשיך להופיע לבדו, ונראה היום יותר כמו נביא זעם מאי פעם.  התפוקה המוקלטת שלו אמנם מסתכמת באלבומים ביתיים צרובים שהוא מוכר בהופעות, אבל אולי באחד מן הימים בעתיד אלבום אמיתי שלו ייצא, ויספר לנו את הסיפור של מה שיקרה בטקסס, מרכז העולם, אחרי שהאבק ישכך.

תגובה אחת ל“Lift to Experience”

  • עידו שחם הגיב:

    איך נפלו גיבורים. אני זוכר שהם היו כוכבי MTV:New (אחת מהתכניות הטובות באמטיווי אי פעם, כמעט כמו התכניות של ריי קוקס!) ונשמעו מעניינים. תודה על התזכורת!

תגובה