The gospel according to whom

עקב סיבות כאלה ואחרות של חוסר זמן, לא יהיה כאן פוסט השבוע. הבלוג יחזור, בכוחות מחודשים, ביום שישי הקרוב.

בינתיים, אתם יכולים לקרוא כל יום שהוא לא שישי או שבת על שיר-ראשון-מתוך-אלבום אחר, ב"עונג שבת".

בשל כל מיני מבחנים ועניינים הפוסט השבועי יהיה כאן רק ביום שלישי.

סיכוי סביר שהוא ייכתב כבר על המחשב החדש והנוצץ שלי (מילולית. הוא כסוף כזה).

הנה משהו לבינתיים.

מסתבר שהשמועות על מותם היו מוגזמות.

החלק השני של הפוסט הזה מתעכב קמעה, ויהיה פה דווקא מחר.

בינתיים, אתם יכולים להינחם בדברים המעניינים תמיד של שרון אריאלי – הפעם לגבי הבילויים.

וגם השבוע הזה הוא די מבולגן, וגם הפוסט של יום שישי-שבת, שכבר היה צריך להיות פה, ימצא את עצמו כאן רק באיזור של יום רביעי. בסוף השבוע הבא הכל יבוא על מקומו בשלום.

עד אז, שיהיה לנו שבוע של תקווה וציפיה.

עקב זמנים עסוקים, מעניינים יותר ומעניינים פחות שעוברים עליי השבוע, הפוסט לא מוצא את עצמו נכתב בזמן שהייתי רוצה שייכתב. לא ביום שישי, כרגיל, וגם לא היום. אז:

1. קבלו את התנצלותי הכנה.

2. אני חייב לכם

3. יהיה פה פוסט השבוע. רק שהוא יהיה, באווירה חגיגית משהו, יותר באיזור של יום רביעי.

עד אז… קצת נוסטלגיה לא מזיקה לאף אחד.

… גם השבוע.

פוסט יהיה כאן מחר.

מצטער…

…ושוב הפוסט מתעכב קצת. וגם התמונות שבפוסט שעבר, חדי העין שביניכם יכלו לראות, עדיין לא שם. הכל יבוא על מקומו בשלום בתחילת שבוע הבא.

אני יכול להרוס ולגלות לכם שהפוסט הקרוב הולך להיות על "עזרה בדרך" של נועם רותם. אבל מאחר וקיבלתי אותו רק היום ועוד לא הספקתי לשמוע אותו כמו שצריך, הפוסט מתעכב. הוא בטח יהיה כאן ביום שני או שלישי. יהיה קוהרנטי, אני מבטיח.

עקב ריבוי של דברים לעשות בשבוע האחרון (בעיקר לכתוב מוזיקה להצגה של אחותי שתעלה ביום רביעי בשעה טובה), ומיעוט של שעות שינה, הפוסט מתעכב השבוע וקרוב לוודאי שיהיה פה ביום שני או שלישי. סליחות.

כשכבר הייתי בדרך לסיים את הפוסט שלי להשבוע, הפי סי האכזר שעבדתי עליו החליט לסגור את חלון הדפדפן ולהעלים איתו את כל הפוסט. אז מאחר וכבר מאוחר ואין לי כח לכתוב עד אור הבוקר שוב, הפוסט נדחה למחר. עמכם הסליחה וכל זה.