תפריט ראשי:

חיפוש באתר

Categories

אוקטובר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« ספט    
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

Tags

בלוגרול

ארכיב עבור 'ג'אז'

BADBADNOTGOOD

1. לפני הכל

עוד כמה שורות למטה תוכלו לקרוא משהו על העתיד של עולם הג'אז.  ובינתיים, חדשות עצובות על עוד משהו מהעולם הישן של הג'אז שנעלם.  אורנט קולמן כבר לא איתנו.

 

2. לא טוב. טוב מאד.

BADBADNOTGOOD

יש שמועה שעוברת במסדרונות של מכללת האמבר, בטורונטו, קנדה, שיש שלוש רוחות רפאים שרודפות את בניין B, הבניין שבו נמצאת מחלקת המוזיקה של המכללה, בבניין עשוי אבנים אדומות ואבק וזמן ששוכן לחופי אגם אונטריו.  אבל באחר צהריים אחד ב-2011 מי שטרד את מנוחתם של המורים לג'אז בבית הספר היו שלושה גורמים אחרים לגמרי.   המורים, שהיו בחדר כדי להעביר את התלמידים בחינה מעשית בעיבוד וביצוע, ישבו והקשיבו לקטע בן שמונה דקות בביצוע שלושה בחורים צעירים שלמדו במכללה – מת'יו טווארס, אלכסנדר סובינסקי וצ'סטר האנסן – גרסת כיסוי לקטע ראפ של הרכב בשם Odd Future.  לקטע קראו "Assmilk".  שום דבר מהדברים האלה לא הרשימו במיוחד את המורים, שחתמו את הרשמים שלהם מהמבחן המעשי בטענה שאין למה ששלושת הבחורים ניגנו שום ערך מוזיקלי.    שלושת הבחורים, כמו שעושים שלושה בחורים מהדור הנוכחי בסיטואציה כזאת, משכו בכתפיהם, חזרו לחדר אחרי שהמורים עזבו אותו וניגנו מחדש את הקטע, הפעם מצלמים אותו כשאלכסנדר סובינסקי עוטה עליו מסיכה של חזיר (שאני מקווה שהוא לא לבש בזמן המבחן), ואז העלו אותו ליוטיוב.  האינטרנט, כמובן, חשב אחרת מהמורים.   בין שש מאות שישים וששת אלף האנשים שראו את הקטע היה גם Tyler, The Creator, המנהיג של הקולקטיב שלצורך הקיצור והסדר הטוב נמשיך לקרוא לו כאן רק Odd Future.  הוא התלהב ממה ששמע וחלק את הלינק לקטע ביוטיוב עם כל העוקבים שלו בטוויטר.  וכשטיילר, היוצר, אומר לעוקבים שלו ללכת ולהקשיב למשהו, ומתבל אותו בטענות שהוא אוהב ג'אז ושהם נשמעים כמו דייב ברובק, העוקבים שלו הולכים ומקשיבים.

הצעד הבא היה, כמובן, להפוך את כל זה לפורמלי.  שלושה בחורים שלומדים בקולג' בטורונטו ומוצאים אחד את השני על סמך טעם דומה בנעליים ובמוזיקה צריכים להקים להקה כדי להמשיך ולנגן ביחד – או לפחות ככה זה עובד בקנדה – ובעקבות עצה של חבר, ובלי סיבה מיוחדת נראית לעין, הם החליטו לקרוא לעצמם BADBADNOTGOOD – או BBNG בקיצור.   שאר נקודות הציון בהסטוריה שלהם קרו בעיקר במקרה – הופעה ראשונה על במה זעירה בדרום טורונטו, מול חברים ומעריצים מוקדמים יודעי דבר, וגם מול ההורים של שלושתם,  ג'אם סשן משותף עם טיילר היוצר בעצמו, כשההרכב שלו הגיע לטורונטו להופעה, שצולם והועלה גם הוא ליוטיוב (הפעם צפו בסרטון הזה יותר ממיליון וארבע מאות אלף אנשים), הופעת חימום לרוי איירס, מסע ללונדון להופעה שאורגנה על ידי גיילס פיטרסון.

בשנה שלאחר מכן הם הצליחו להוסיף לחוויות המוזיקליות המקריות למראה שלהם, מעבר לשני האלבומים שהספיקו להקליט – בשניהם חלוקה כמעט שווה של קטעים מקוריים ושל גרסאות כיסוי למגוון אקלקטי של יצירות שנע בין ג'יימס בלייק, לקניה ווסט, לקטעים נבחרים מהמשחק האחרון בסדרת משחקי המחשב של זלדה – גם הקלטות לפסקול של הסרט "The Man with the Iron Fists" של ריזה, באולפן של ריזה בברוקלין, שם טווארס, שגם מתפקד כנגן הגיטרה של ההרכב בקטעים שנדרשת בהם גיטרה, מצא את עצמו מתחשמל לעתים תכופות ממגבר שלא היה מוארק כראוי ונהנה מזה, ועבודה כלהקת הליווי של  Odd Future וגם של פרנק אושן (שהתחיל את דרכו כחלק מההרכב של טיילר, היוצר) בפסטיבל קואצ'לה. ותוך כדי כל זה, הם המשיכו לצבור עדות של מעריצים, בעיקר באינטרנט, בעיקר כאלה שבאו בגלל הקשרים לעולם ההיפ הופ ונשארו בגלל היכולת הנדירה של הלהקה לקחת קטעים מגוונים מעולמות שמאד לא קשורים לג'אז ולהפוך אותם לקטעי ג'אז שנשמעים כמעט סטנדרטיים מרחוק, אבל כשמתקרבים אליהם יותר, אפשר לשמוע עד כמה הם שבורים ומאוחים, מחזיקים בתוכם רק הדים של הקטעים המקוריים שהם מהווים גרסאות כיסוי שלהם, כמו גם הדים של כל התיאוריה המוזיקלית שחברי הלהקה הספיקו לספוג במכללת האמבר.

את האלבום האחרון שלהם, "Sour Soul", הם הקליטו ביחד עם Ghostface Killah, שתמונה מהורהרת שלו מעטרת את העטיפה.  בהתאם לאווירה שבה צריך להיות מוקלט אלבום עם Ghostface Killah, הם זנחו מעט את האספקטים הג'אזיים יותר של המוזיקה שלהם והתמקדו בלתת ליווי לאונג'י, אמנם לא שגרתי, לקטעי הראפ שבחלקם מתארחים אמנים אחרים, וגולת הכותרת שלהם היא חיבור מוזיקלי בין Ghostface Killah, איש הברזל, לבין MF Doom, האיש במסיכת הברזל.

הדרך קדימה קרוב לוודאי תמשיך ותהיה אקראית ומרתקת לשלושת חברי הלהקה ולמעריצים שלהם.   הם ימשיכו למצוא את האיזון העדין בין גרסאות ג'אז ארוכות ומרתקות לקטעים שהקשר בין המקור שלהם לבין ג'אז הוא מקרי לחלוטין, ובין היכולת שלהם להיות הליווי המושלם לאמני הראפ שהם מעריצים.  הם ימשיכו לספק רמיקסים (או גרסאות מחוברות מחדש, בעגה שלהם), לשירים של אמנים שמתעניינים בלגלות מה יש ל-BADBADNOTGOOD לחדש במוזיקה שלהם.  והאלבום הבא שלהם, לטענתם, ייצא רק בתקליט.

אחת מהתחנות הקרובות יותר של הדרך הזו קדימה, בכל אופן, תהיה במועדון ה"בלוק" בתל אביב, שם יתארחו חברי הלהקה ב-30 ביוני ויתנו בנו את אותותיהם.  כרטיסים אפשר להשיג כאן.

כאן אתם יכולים להקשיב לאלבום השלישי שלהם, שמכונה בפשטות III, ולקבל את כל הסיבות שאתם צריכים ללכת להופעה הזו.

זה הכל להשבוע.  עד השבוע הבא, ביל מאריי הולך בעקבותיו של טוד אשלי ומוצא את עצמו באפגניסטן.